באר מים חיים, בראשית כ״ד:כ״טBe'er Mayim Chaim, Genesis 24:29
א׳ולרבקה אח ושמו לבן וירץ וגו' עד ואנכי פניתי וגו'. יש להבין סידור לשון הכתוב כי בתחילה למה רץ כי לא אמר אליו כלום עד אחרי ראותו את הנזם וגו' ובתחילה מאי קא סבר. ואכן ידוע לבן מאוד ברשעות וברמאות ועל כן בתחילה רק כשמעו שיש איזה אורח עומד בחוץ רץ אליו להכניסו אל ביתו, כדרך אלו הפונדקאות המקבלים אורחים לתת להם אכילה ושתיה בשכר שאם הם אנשים לא טובים יקדימו לרוץ אל האורח תיכף בביאתו אל העיר לקבלם לתוך ביתם שלא יקדמנו אחר, ואמנם כראות את הנזם והצמידים וגו' וערום היה והבין אשר לא כשאר אכסנאים מארחי ופרחי הנוסעים, הוא כי אם מאורחים גדולים מופלגים ומפורסמים בעשרם אשר לא יתנו שכר בעד אכילה ושתיה, כי אם יתנו מתנות רבות ונכבדות לבעל הבית אשר נתאכסנו אצלו, ואם כן צריך לדבר אליו בלשון אחר לא כאשר עם שאר אנשים כי אם בדרך כבוד למאוד מאוד. ועוד שסבר אפשר אברהם אבינו הוא כמאמר חז"ל (שם ס', ז') שהיה קלסתר פניו דומה לו. ועל כן אמר אליו בֹּא ברוך ה' שהוא לשון כבוד וגדולה ואנכי פניתי הבית ואמרו חז"ל (שם) מטינופת עבודה זרה. כי לצד שהיה סבור שאברהם הוא הקדים לו ופינה ביתו מעבודה זרה כי לא ירצה אברהם לבוא אל בית עבודה זרה. ומקום לגמלים, פירוש שלא יעמדו הגמלים בין גמלים אחרים כאשר בבית אכסניא שעומדים סוסים הרבה תחת אבוס אחד וזה גוזל מזה תבן ומספוא, וזה מזה. ועתה הנה אני רואה גמלים זמומים שלא ירעו בשדות אחרים מפני הגזל ועל כן גם באבוס אשמרם שלא יהנו מממון אחרים.
1