באר מים חיים, בראשית כ״ד:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 24:3
א׳ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ וגו'. לכאורה לפי סידור לשון הקרא שאמר לו שים נא ידך תחת ירכי היה צריך לומר והשבע לי בה' וגו' כי הוא הנוטל החפץ ונשבע, ואמנם הנה פסק הריב"ש מובא במשנה למלך הלכות שבועות (פרק ו' הלכה ז') שאם המקבל טובה השביע את העושה והוא ענה אמן או קיבל שבועתו אז אין לו התרה עולמית בשום פנים מה שאין כן בנשבע מעצמו שיש לו התרה באיזה דברים עיין שם חלוקי דיעות בזה. ולזה כיוון אברהם שלא רצה שישבע הוא בעצמו רק הוא השביעו והוא יקבל השבועה ובזה לא יהיה לו התרה עולמית על שבועתו, והכל הולך לדבר האמור למעלה כי הקפיד אברהם אבינו לחפש ולבקש אחר כל ספק ספיקות לצאת ידי כולם ולראות שיהיה בכל אופן היותר מועיל שלא ימצא עילה על הדבר בשום אופן.
1
ב׳אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני וגו'. פירוש אפילו אשה שתהא ראויה לבני שתהיה הכשירה בנשים ותהיה מבנות הכנעני לא תקח לו כי הם ארורים ובני ברוך ואין ארור מדבק בברוך כאמור. או יאמר אשר לא תקח אשה לבני אף שבני יתרצה בזה לא תקח לו, וענין הצווי הזה הוא כמו שאדם מצוה את ביתו אחריו לומר בני זה לא יקח אשה שאינה הוגנת לו, וכן אברהם לפי שהיה אליעזר זקן ביתו ומושל בכל אשר לו צוה אשר לא יקח אשה ליצחק מבנות הכנעני אף ברצון יצחק.
2
ג׳אשר אנכי יושב בקרבו. אמר לו סימן הזה לפי שלא יאמר אליעזר אשר לא יקפיד אברהם כי אם בבנות הכנעני דוקא שנתקלל בארור אבל אם ימצא אחת משאר האומות הגרים בארץ הכנעני מותר לו לקחת אשה מביניהם, ולכן אמר לו אשר אנכי יושב בקרבו שכולן בכלל האיסור כל האומות אשר נמצאין בארץ הלזו שאנכי יושב בקרבו כולן אסורין שישא בני אשה מהם.
3