באר מים חיים, בראשית כ״ד:מ״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 24:42
א׳ואבוא היום אל העין. ואמרו חז"ל (סנהדרין צ"ה. ובראשית רבה נ"ט, י"א) היום יצאתי והיום באתי שקפצה לו הדרך. ועתה הלא אתם רואים נס בתוך הנס כי אם נקפצה הארץ לפני למה לא הביאני ה' עד רחוב העיר לשאול על משפחת בית אברהם והביאני והעמידני על המעיין והבנתי שאין זה כי אם לבחון על ידי המים איזה הנערה הנבחרת לבן אדוני. על כן,
1
ב׳ואמר ה' אלהי אדוני אברהם אם ישך נא מצליח וגו'. כי ידעתי שאין אני כדאי לבקש מלפני הקב"ה שישמע לדברי ויזמין לי לפי מחשבתי שתבוא אשה ותעמוד בנסיון שלי, אך מחמת שאלהי אברהם הוא, שאברהם הודיע אלהותו יתברך בעולם וזכותו הוא שיעמוד כאן להראות לי האשה אשר הוכיח לבן אדוני ועל כן רק ה' אלהי אברהם למען אברהם הוא שיעשה ולא לנו.
2
ג׳והנך רואה שקיצר אליעזר כאן בכמה וכמה דברים ממה שאמר בהשאלה, וגם בעשיות רבקה. ונראה שהכל עשה בכדי שלא להשביח את המקח בפניהם לספר כל המעלות טובות שראה ברבקה בעליית המים לנגדה ובברכת מעשה ידיה ועוד שארי דברים שפירשנו במקומו ממדות טובות שראה אז ברבקה כי היה ירא שלא ירבו עליו מאוד מוהר ומתן להפלגת שבחי רבקה. גם לא אמר ועשה חסד עם אדוני אברהם כי זה הכל אמר למעלת רבקה כפי דברינו למעלה והסתיר זאת מפניהם. גם לא פירש להם עת עמידתו על המעיין שהיה לעת ערב לעת צאת השואבות שלכאורה גם זה היה לו לסימן לעשות הנסיון במים ואולם הסתיר דבר זה בפניהם לכמה טעמים. אחד, כמו שכתב הרב האלשיך זללה"ה שלא יאמרו הרי נתת עיניך באלו היוצאות לשאוב מים שעל פי רוב לא תעשה זאת כי אם אחת מן השפחות, ונתרצית לישא כזו לבן אדוניך, ואיך ניתן לך בת מלך ארם. והשנית, כי הם ודאי ידעו עת צאת רבקה מאתם שהיה לעת ערב, רק עת בואו שמה לא ידעו ואולם אחר שסיפר להם שבא בנס לשם ביום אחד ובודאי לא יעשה הנס דבר שאין מצטרך עתה להביא אותו לשם מקודם ובזה ודאי דבר בעתו מה טוב.
3
ד׳וכפי הסיפור עתה נראה שהעיקר בזה היה רק שה' נתן בלב רבקה שתאמר שתה וגם גמליך וגו' בכדי שתגמור נסיון אליעזר בזה כי אותה הוכיח ה' ליצחק מ' יום קודם יצירתו לומר בת פלוני לפלוני והיה מסבב שתאמר רבקה כך בכדי שיגמור זיווגם אבל לא מחמת מדת טובה של רבקה שחפצה לגמול חסד מאוד מאוד. ולזה אמר אני טרם אכלה לדבר וגו' שמזה נראין הדברים שמה' הוא שתהיה היא בת זוגו של יצחק וגמר ה' רצון צדיק אברהם לקחת בת אחי אדוני לבנו, אבל אין ראיה מזה כלל על מדת טוּבָה.
4
ה׳ויותר נראה לומר בהקדם לדקדק במה שאמר היא האשה אשר הוכיח ה' וגו' ולכאורה תיבת האשה מיותר והיה די לומר היא אשר הוכיח וגו'. ואכן כי אמר להם שממה נפשך היא ראויה ליצחק כי אם טבעה כך שרצונה בחסד מאוד ורצונה דוקא להוסיף לאורח ממדת טוּבָה ודאי היא הראויה ליצחק, ולבוא לביתו של אברהם, ואם אין טבעה בכך וה' הוא שהזמין דבר זה בפיה ושינה את טבעה בכדי שתהא כנסיונו ודאי היא שהוכיח ה', ומה' היתה זאת. ולזה אמר להם שהוא העמיד הנסיון על זה ואם תאמר אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב ממה נפשך נכון הוא או היא האשה הראויה אליו מצד עצמה או היא אשר הוכיח ה' לבן אדוני ועל כן בין כך ובין כך כיון שודאי היא הראויה, חלילה לכם למנוע אותה מאתו. והנה כן היה כי,
5