באר מים חיים, בראשית כ״ד:ה׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 24:5
א׳ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך שמה. טען אליעזר בשתי טענות צודקות, אחת איך אתה משביעני ואני אקבל השבועה בדבר שאין בידי, שאתה אומר בהשבועה כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק משמע בלשון ודאי שאלך ואקח אשה משם ואולי לא תאבה האשה ללכת ואיך אשבע על דבר שאינו בידי וזה הוה כמי שנישבע שיזרוק פלוני אבן לים וכדומה שמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות שבועות סימן רל"ו סעיף ב') דאיכא עבירה בדבר כי אולי לא יקיים האחר שבועתו. ואמנם הן אתה ידעת בחשיבותך וגדולתך בעיני עמים ורבים אשר רבים יחפצו ויתאוו להדבק בזרעך, אבל אפשר מפני חסרון יציאתה למדינה אחרת לא תרצה וזה אומרו אולי לא תאבה וגו' ללכת אחרי אל הארץ הזאת כי חן מקום על יושביה, ובין כך ובין כך איך אשבע ח"ו לשקר אם לא שתאמר אשר אני יכול להשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת, ויצחק ישמע זאת ויקבל כן להיות הולך שמה ואז אני מותר לישבע גם על דבר שביד אחרים כיון שהאחר עומד ומקבל השבועה כמו שמובא בשלחן ערוך (יורה דעה שם סעיף ב'), אבל אם לא כן איך אוכל לישבע וכאמור. והשנית טען כי הנה אמרו חז"ל (שמות רבה א', ל"ב) שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר יצחק יעקב משה וכו' ועוד אמרו (בראשית רבה ס"ח, ד') יש שהולך אצל זיווגו וכו' וזה הביט אליעזר עבד אברהם כי מזלו הוא שהוא מן ההולכים אצל זיווגם, והנה גם בבשורת אברהם בזיווג יצחק בהר המוריה לא נאמר לו אם זיווגו תבוא אליו או הוא ילך אצל זיווגו, ואמנם האמת כי אין מזל לישראל וכמה וכמה נתהפך המזל לאברהם וזרעו ואך אליעזר אפשר לא ידע כל כך איך רצון אברהם דוקא כי סתם אמר לו ולקחת אשה לבני ואפשר יכול להיות אשר יצחק ילך אצל זיווגו, ועל כן שאול שאל לו ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם וגו'. ועל זה השיב אברהם ואמר,
1