באר מים חיים, בראשית כ״ה:כ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 25:20
א׳ויהי יצחק וגו' רבקה בת בתואל וגו' אחות לבן הארמי וגו'. חז"ל תמהו (בראשית רבה ס"ג, ד') למה פרט הכתוב כל יחוסה וכבר ידענו, ומה שנראה בזה הוא כי הנה מה שטרח ויגע אברהם לשלוח דוקא אצל משפחתו להשיא אשה ליצחק ולא חפץ בבנות כנען או בבנות ישמעאל נראה שהכל היה מטעם מה שאמר הקב"ה אליו קודם הולדת יצחק ונתתיך לגוים שפירושו על יעקב ועשו, ומאז צפה אברהם שיצא מזרעו בן רשע כזה הוא עשו אבי אדום ורצה אברהם לתקן זאת כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וראה בכל כוחו להשיא לבנו צדקת גמורה ממשפחתו ואולי על ידי כח צדקת שניהם יהיה לו עזר לסייעו שלא יעבור את פי ה' ויהיה בבחינת הדין הקדוש כאשר נולד יצחק וכאשר אמרו חז"ל (ברכות י'.) על פסוק (קהלת ח', א') מי כהחכם ומי יודע פשר וכו' שעשה פשרה בין שני צדיקים חזקיהו וישעיהו וכו' אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה אמר ליה חזינא ברוח הקודש דנפקי מני בנין דלא מעלי אמר ליה את בהדי כבשא דרחמנא למה לך וכו' אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידך וזכותא דידי והווין לי בני מעלייא וכו'. וכן היה סבור אברהם כי אולי על ידי רבקה הצדקת יגרום הזכות שלא יהיה עשו רשע ויהיה נולד גם כן כבחינת יצחק למען רבות השמחה והחדוה ולא יהיה שוט נשמע בארץ על ידו לעשות כל הרעות בעולם, ועל כן אמרו חז"ל שאברהם ויצחק סברו שבימיהם יהיה הגאלה השלימה כי סברו שהדינים יומתקו לגמרי בכח יצחק ורבקה וכולם יתהפכו לטוב וסברו כי על ידי שרבקה סביבה רשעים יתהלכון שאביה רשע ואחיה רשע ואנשי מקומה רשעים תהיה דוקא היא מסוגלת להכניע כל בחינת הדינים והרע להמתיקן בטובה כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין ל"ט:) בפסוק (שמואל ב' ח', ב') וימדדם בחבל השכב אותם ארצה אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי היינו דאמרי אינשי מניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי אתא רב דימי אמר ירך מתוכה מסרחת וכו' עד כאן. (פירוש לפי שהוא בא ממואב הוא נקם את נקמתם) וכן דוקא על שרבקה באתה מאנשי רשע והיא צדקת תוכל היא להכניע הרע מכל וכל, ואכן לא נתקיים מחשבתם בזה. ואפשר לצד שהיא אשה אף שהיתה צדקת גדולה מכל מקום כיון שהיה הרע כל כך סביבה מצידי צדדים, ובחינת האשה נודע שהיא מבחינת הגבורות ועל כן לא היתה יכולה להכניע רע מופלג כזה ונשאר עוד מעט עד שהיה צריך עשו לשטף את המרחץ הוא בטן אמו מכל הפסולות הנמצא מתולדות משפחתה, שיצא יעקב זך ונקי.
1
ב׳ועל כן אחר שסיים הכתוב אברהם הוליד את יצחק ופירשנו למעלה שעל כן היה יצחק קדוש וטהור בקדושת ה' אף שהיה מתוקף הדינים לפי שאברהם הוליד אותו שהיה תמים ושלם בכל אבריו והיה נאחז במדת הטוב וחסד, נאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה כלומר שיצחק נתגדל בבחינת מוח הבינה המכונת לארבעים כאשר פירשנו למעלה ונתקדש בקדושה אף שהיה כולו דין מכל מקום לא נעשה כי אם על תכלית הטוב וחדוה ושמחה כמו הבינה שמינה דינין מתערין והוא תכלית כל המאורות והשמחות, ועל כן בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי וגו' כלומר על כן כיוונו אברהם ויצחק לקחת דוקא את רבקה בכדי שבן הראוי לצאת מיצחק בבחינת הדין יהיה כמו יצחק בתכלית הטוב דין קדוש ומקודש ולכן פרט כל אלה כי הם סברו לפי שכל משפחתה בבחינת הרע תוכל הצדקת הזאת להכניע הרע ולהגביר הטוב, ואמנם אדרבה לפי שסביבה רשעים יתהלכון והיא אשה לא יכלה להכניע הרע מכל וכל ויצא עשו ברשעתו הוא עשו מתחלה ועד סוף רשע גמור.
2
ג׳ואף כי היינו יכולין לומר אשר זה שיצא עשו ברע כל כך לא היה מחמת רשעת משפחת רבקה רק מחמת שאחיה ואמה ברכו אותה בברכת ויירש זרעך את שער שונאיו וכדי שלא יתקיים ברכתן ויאמרו כי זה שמצליחין בניה של רבקה הוא עבור ברכתן לכן נולדו אחד צדיק ואחד רשע ואחד יעבוד בחבירו ויירש זה את זה כמאמר הכתוב ולאום מלאום יאמץ ואמרו חז"ל (עיין מגילה ו'.) אין עושרו של זה אלא מזה כשזה קם זה נופל ולא נמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים והכל בכדי שלא יקוים כאשר אמרו ויירש זרעך את שער שונאיו לזה אמר הכתוב לא כן הוא. כי הנה,
3