באר מים חיים, בראשית כ״ה:כ״וBe'er Mayim Chaim, Genesis 25:26
א׳ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. נראה לומר בזה על פי מה שמבואר בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה לקח מתנה משר של אדום שיהיה רשות לישראל לדון ד' מיתות בית דין, ונודע אשר מי שעושה מעשה השייך לחבירו נקרא הולך בעקבו ולזה אמר הכתוב ואחרי כן יצא אחיו וידוע אשר אחיו לא יעשה כמעשהו להיות שופך דמים ואף על פי כן וידו אוחזת בעקב עשו פירוש רשותו גם להלוך קצת בעקב עשו לדון לחייבים בארבע מיתות בית דין לשפוך דמיהם ארצה כעשו.
1
ב׳גם יאמר ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת וגו'. בשביל שאחר כך יצא אחיו ומוכח מזה שהוא היה ראשון ליצירה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') משל לשפופרת הנכנסת ראשונה תצא אחרונה וכו' ועל כן וידו אוחזת בעקב עשו להראות לכל אשר בדין מעכבו וכי הוא הראשון ליצירה ועל כן ויקרא שמו יעקב ואמרו חז"ל (עיין רש"י כאן) הקב"ה קרא אותו יעקב או אביו, זה הכל למען ידעו כל הדורות הבאים אחריהם כי הבכורה של יעקב הוא בדין האמת כי הוא הראשון ליצירה ואחר יציאתם לאויר העולם היה יעקב מעכבו לזכרון כי הוא היה צריך לצאת תחילה אם לא מחמת השפופרת שפיה קצרה שבהכרח הנכנס ראשון יצא אחרון כאמור.
2
ג׳עוד יאמר ויקרא שמו יעקב על שם העקב כי הן הצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה כאומרם ז"ל (בראשית רבה ס"ו, ד') ולזה הקב"ה קרא שמו יעקב לומר הצלחתו הוא בעקב ובסוף לא בתחילה.
3
ד׳ויצחק בן ששים שנה בלדת אוֹתם. צריך לדעת על מה זה מודיענו הכתוב שנות יצחק כמה היה בלדת יעקב ועשו, ואכן הנה כבר כתבנו למעלה בפסוק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' אשר כל מה שעשה אברהם אבינו כל הטרחות ויגיעות האלה לחפש דוקא לקחת אשה לבנו ממשפחתו ולא חפץ בבנות ענר אשכול וממרא וכדומה, הוא לצד ששמע מהקב"ה שאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע והבין אשר ביצחק ולא כל יצחק כאומרם ז"ל (נדרים ל"א.), וידע אשר יצא עוד מיצחק איזה בן לא טוב וסבר אברהם שיתקן זה כי הכל בידי שמים וכו' וביקש דוקא אחר רבקה הצדקת כי אולי על ידי זכות יצחק וזכות רבקה לא ימצא פסולת בזרעו כמאמר חז"ל (ברכות י'.) שאמר חזקיה לישעיהו הב לי ברתך אולי על ידי זכותא דידי ודידך הוין לי בנין דמעלי וכו', ואכן כל זה לא הועיל כי הן אמת אשר אפשר ביצחק לא היה עוד שום פסולת וזוהמא כי כבר יצא זוהמת אברהם בישמעאל, ומעת הגמל את יצחק אמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ג, י') שנגמל מיצר הרע ואחר כך נתקדש בהר המוריה, ואך רבקה אמנו מצד שהיה אביה רשע ואחיה רשע וכל משפחתה רשעים, והיא אשה בחינת הנוקבא המלאה דינים לא יכלה להתגבר כל כך על כל הרע הזה והיה נמצא בה עוד איזה זוהמא ופסולת מאביה ואחיה, ונודע אומרם (בבא בתרא ק"י.) רוב בנים דומין וכו' וכמו שכתב הרב הקדוש בעל אור החיים זללה"ה ועל כן הוכרח לצאת ממנה עשו הרשע לשטף בטנה לשאוב כל הזוהמא והפסולת, שיצא יעקב נקי וזך מכל וכל ועל כן היה נמצא בעשו נשמות מתוקנים היטב כמו נשמות שמעיה ואבטליון ושאר גירי צדק הבאים מאתו כי זה היה מכח יצחק אבינו שהניח קדושתו בו.
4
ה׳ובזה נראה ליתן טעם על מה שאהב יצחק את עשו ואיך סלקא דעתך שיאהב יצחק לשונאי ה' וכתיב (תהלים קל"ט, כ"א) הלא משנאיך ה' אשנא וגו'. ואכן ידוע מה שאיתא בזוה"ק (חלק ג', ק"ס:) במה שאמר כלב לכל ישראל אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם פירוש שכל האומות לא נבראו כי אם להכין לחם לישראל בכדי שישראל יעסקו בתורה, ועל כן נקראים עמי הארץ כי כל עיקר בריאתם בעולם אינה כי אם להיות עובדי אדמה לחרשה ולזרעה בכדי להכין לחם לפני ישראל, וזה עיקר תיקונם על אדמתם, וכן יהיה אם ירצה ה' בעת התיקון השלם שמה שישאר מהאומות יהיו לאיכרים ולכורמים וליוגבים כמאמר הכתוב (ישעיה ס"א, ה') ונאמר (שם מ"ט, כ"ג) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך וגו', כי כולם יהיו עבדים לישראל לעשות להם כל אשר צריכים, וזה הוא תיקונם על תיקון הנכון, וישראל יעבדו את ה' אלהיהם בנחת ושמחה. ועל כן כשראה יצחק בעשו שהוא הצד ציד להביא מאכל לפני אביו כתרגום כי ציד בפיו ארי מצידיה הוי אכיל וחז"ל אמרו (בראשית רבה ס"ג, י') קופרא טבא לפומיה, כסא טבא לפומיה ועוד אמרו (שם ס"ה, ט"ז) אמר רבי שמעון בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו הרשע את אביו וכו', סבר יצחק שהוא כבר בא לכלל התיקון השלם להיות עובד ויגע להכין לחם ולשמש לפני עובדי אלהים, ועתה עושה כן ליצחק אביו כל זמן שהוא חי על האדמה ואחר כך יעשה כן ליעקב היהודי היושב בשער המלך מלכי המלכים הקב"ה, והתגבר הטוב שבו על רעתו לקיים בעובדיו ומעשיו שהוא החרב, מצות ה' כיבוד אב. ונוסף לזה כי למען שקצת טוב היה בו מכח יצחק שהוא נשמות שמעיה ואבטליון, הנה בעת בואו לפני יצחק אביו, אז שורש מעורר שורשו ולא דיבר אתו כי אם בטוב מבחינת נשמות שמעיה ואבטליון אשר היו ניצודין אתו כמו שאיתא בדברי האר"י זללה"ה והכל בדרך זה כי היתה דברו רק לשאול לאביו מה הוא צריך ולעובדו ולשמשו ולהכין לו צידה.
5
ו׳וזה אמר הכתוב ויאהב יצחק וגו' כי ציד בפיו פירוש לפי שארי מצידיה הוי אכיל כאמור ועל כן אהבו כי סבר שכבר בא לכלל התיקון השלם, או פירוש כי ציד אותן הנשמות הניצודין אתו העשוקין בקליפה המה היו בפיו של אותו רשע בעת בואו לפני יצחק אביו כי שורש מעורר שורשו ולא דיבר כי אם הטוב אף שידע יצחק שמלאכתו מלאכת שופך דמים בחרב ובחנית ולא להיות יושב אהלו של תורה מכל מקום סבר, זה עיקר תיקונו שלזה נברא כנאמר. ואך רבקה אמנו היא ראתה בו זה הטוב וגם הרע שעושה בחרבו ובקשתו ועל כן את יעקב אהבה ולא אותו.
6
ז׳ובזה מתורץ מה שאמרו חז"ל (שם ס"ג, י"ב) שאברהם אבינו מת חמשה שנים קודם זמנו שלא יראה בן בנו יוצא לתרבות רעה ולכאורה קשה אם כן למה האריך ה' כל כך ימי יצחק שחי ק"ך שנה אחר שנולד עשו הרשע ואיך יראה בנו יוצא לתרבות רעה ובודאי יותר צער יגיע לאביו מלאבי אביו, ואמנם לדברינו יובן כי יצחק מעולם לא ראה בו כי אם נשמות הטובות הבאים מכוחו ובכל עת עומדו לפניו לא דיבר כי אם בבחינת הטוב ולא הגיע צער ליצחק על ידו מה שאין כן אברהם אבינו שאם הוא היה חי היה רואה הכל מה שבו הטוב והרע ולכן קיצר משנותיו ה' שנים נגד ה' עבירות שעשה עשו בו ביום כאומרם שם. ובזה נבוא בביאור הכתוב שאנו בו וסידור הכתובים שאחרי כן ואמר ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם שרק ס' שנים היה בלדתם וחיה ק"פ שנים והאריך ימים אחר הולדת עשו וקשה למה האריך ה' ימיו וקיצר שנות אברהם. ובאמת הנה,
7