באר מים חיים, בראשית כ״ו:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 26:1
א׳ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וגו'. הנה אמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ד, ב') וזה לשונם: עשרה רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון ואחד בימי למך אחד בימי אברהם אחד בימי יצחק וכו' עד רעב שהיה בימי דוד לא היה ראוי לבוא אלא בימי שאול ולפי שהיה שאול גרופיות של שקמה גילגלו הקב"ה והביאו בימי דוד וכו' לפיכך כולם לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שיכולים לעמוד. רבי חלבו אמר שנים באו בימי אברהם רבי אחא אמר אחד בימי אברהם ואחד בימי למך וכו' עד כאן. ולכאורה לדברי כולם קשה מה שאמר כאן מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם ומשמע שזה שהיה בימי אברהם הוא היה הרעב הראשון לעולם ולדבריהם ודאי היה רעבון על כל פנים בימי אדם והוא היה רעבון הראשון.
1
ב׳והנראה בזה כי לדעת רבי חלבו שאמר שנים באו בימי אברהם אמר כאן מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם כי ודאי הרעב הראשון מן השנים שבאו בימיו הוא היה היותר קשה שעל ידו ירד אברהם למצרים כמאמר חז"ל (עיין בספר תולדות יצחק פרשת לך לך) שאמרו אנשי המדינה מיום שבא זה למדינתנו נעשה הרעב והוכרח לבוא מצרימה על ידי זה מה שאין כן ברעב השני שלא מצינו שירד למצרים או לעשות דבר אחר. ולפי שגם הרעב הזה אשר נעשה בימי יצחק היה קשה למאוד אמר מלבד הרעב הראשון שהיה בימי אברהם שהוא היה קשה למאוד וגם עתה נעשה רעבון כזה. ולדעת רבי אחא צריך לומר מה שאמר כאן הרעב הראשון אף שכבר היה בימי אדם ולמך מכל מקום ודאי זה הרעב שהיה בימי אברהם הוא היה היותר קשה מכולן לפי ערך צדקת וגבורת אברהם כי כולם לא ירדו בימי בני אדם שפופין ולפי ערך צדקת הצדיק כן חזק הרעב בארץ ועל כן לא נזכר בתורה שום רעבון בפירוש מה שהיה בימי אדם ולמך. והרעב הראשון הנזכר בתורה הוא של אברהם כי הוא היה הרעבון הקשה שהיה פלאי בעולם, ועל כן אמרו חז"ל במשל הבנאי שמניח הקורה העבה באמצע הבנין כדי שיתקיים כל הבנין על ידו ולפי שהיה אברהם הקורה העבה לא בראו הקב"ה בתחילת הבריאה אלא באמצעיתו לקיים כל הבריאה על ידו על כן בימיו היה הרעבון הקשה בראשון וראשונה, ולזה אמר כאן מלבד הרעב הראשון פירוש רעב הראשון הנזכר בתורה בפירוש, או רעב הראשון הקשה אשר היה בימי אברהם ולפי ערך גבורתו שיוכל עמוד כן היה הרעבון בימיו וכן היה זה הרעב בימי יצחק כי גדול כח הבן ככח האב.
2
ג׳וילך יצחק אל אבימלך וגו'. לא אמר כאן וירד כמו באברהם שאמר וירד אברם מצרימה כי מצרים הוא בתכלית הירידה מקור מקום הטומאה ערות הארץ ועל כן ירידה גדולה היא זו ולכן נאמר שם כי כבד הרעב שהוצרך הכתוב לפרש הטעם על מה שירד אברם למצרים, ולכאורה הוא תמיה גדולה לירד למקום טומאה כזו ועל כן אמר כי כבד הרעב וגו' ולולא זה לא היה יורד למצרים בשום אופן, מה שאין כן ארץ פלשתים שהוא בכלל מקצת ארץ ישראל (כמו שמובא בדברי הרמב"ן ז"ל והובא באור החיים) לא נאמר וירד כי לא היתה ירידה כל כך אליו ולכן לא נאמר הטעם כי כבד הרעב אף שהיה הרעבון חזק בימיו כמו בימי אברהם מכל מקום לא נצרך הכתוב לפרש טעם ההליכה מחמת שכבד הרעב כי אף בלא כבדות הרעב היה יכול ללכת אל ארץ פלשתים. וגם נראה שלכן לא אמר הכתוב וירד כי לא הלך הוא כי אם אל אבימלך מחמת שהיה בן ברית אברהם אביו והלך אצלו כמו שכתב הרב האלשיך זללה"ה אבל לא היתה כוונתו בשביל ארץ אחרת כלל, ועיקר הליכתו היה לבן בריתו על כן לא כתיב וירד.
3