באר מים חיים, בראשית כ״ו:י״חBe'er Mayim Chaim, Genesis 26:18
א׳וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים וגו' עד ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. צריך לדעת למה לא כתיב את הבארות אשר חפר אברהם אביו וגם למעלה כתיב וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו ולא אשר חפר אביו. ובאמת למעלה נאמר, שאמר אברהם בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. והנראה כי הנה ידוע אשר בהיות הצדיק בדור, לרוב הקדושה ואור חיות השפע הנשפע אליו, גם לכל דורו מגיע מאור הקדושה הלזו לכל אחד לפי ערכו וכאשר מצינו באלו הנביאים בימי אליהו שכל עוד שהיה אליהו בעולם אמרו אל אלישע היום יוקח אדוניך מעל ראשיך ולאחר שעלה אליהו בסערה השמימה אמרו אליו לבקשו על אחד ההרים כי נלקח הנבואה מהם אחרי עלות אליהו השמימה. וכן מצינו כמה פעמים בזוה"ק (חלק ב', קנ"ו.) שאמרו זכאה דרא דא דר' שמעון שרא בגוויה דאפילו בין טינרי (פירוש אבנים) חכמתא אשתכח.
1
ב׳והנה אברהם אבינו בדורו כל ימיו היה עוסק במצוות ובגמילות חסדים וכוונתו ודאי היה רק ליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לגרום יחוד וזיווג וברכה למעלה והוא תיקון זכר ונקבה הנקרא שארה כסותה ועונתה לא יגרע והאבות עשו כל התיקונים האלו על ידי חפירת הבאר להשפיע ממקור המים חיים להבור שהוא הכלי המקבל ועל ידי זה גרמו שפע וברכה רבה להיות הנהר יוצא מעדן להשקות את הגן לקשט את הכלה בשאר כסות ועונה כידוע ליודעי רזי תורה. והנה בדורו לא זו שהוא חפר את הבאר וגרם יחוד למעלה כי אם גם עבדיו אלו שהיו עבדים אליו בכדי ללמדם תורת ה' ורצו ללכת בעקבותיו גם הם חפרו את הבארות כל אחד לפי שורשו ומדריגתו. והנה הבאר שחפר אברהם בעצמו ודאי לא יכלו הפלשתים לסותמה והיא קיימת לדרי דרין לעולמי עד ואל הבאר הלז בא יעקב ומצא באר בשדה, ומשה ישב לו על הבאר הזאת. ואך שאר הבארות אשר חפרו עבדי אברהם בימי אברהם את זו סתמו הפלשתים בגודל רעתם ועל כן וישב יצחק ויחפור את הבארות אשר חפרו עבדי אברהם לגרום זיווגים ויחודים והשפעות שחפרו ועשו עבדי אביו.
2
ג׳והנה נודע אשר האבות אף שהיה כל אחד במדה ידועה, מכל מקום היו כלולים זה מזה וכל אחד היה כלול מכולן ויצחק הגם שהיה מסטרא דדינא קשיא היה נכלל גם במדת חסד לאברהם וכמו שכתב בזוה"ק (עיין בראשית צ"ו.) וזה לשונו: רזא דמלא יצחק דאתי מסטרא דאברהם דאיהו חסד עילאה עביד חסד עם כל בריין ואף על גב דאיהו דינא קשיא וכו' עד כאן. ועל זה אמר הכתוב יצחק בן אברהם כלומר אף על פי שהוא יצחק פחד וגבורה מכל מקום בן אברהם הוא ועביד חסד עם כל בריין ועל כן הכל מודים אברהם הוליד את יצחק כי גם בדמותו וצלמו הוא, ואפשר לזה כיוונו חז"ל שאמרו שהיה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל וכו' כי זה היה דבר חידוש גדול שכולם ידעו שיצחק מבחינת גבורות הקשות ואף על פי כן היה בו מדת החסד לדברים ידועים וזה ודאי מפני שבן אברהם הוא וברא כרעא דאבוהי. ועל כן יצחק, חוץ מן הבארות שחפר הוא בעצמו מבחינתו ומדריגתו, ועבדי יצחק על ידי כוחו, כנאמר להלן ויחפרו עבדי יצחק בנחל וגו' ויחפרו באר אחרת וגו', חוץ מבארות הללו, כשראה יצחק שסתמו הפלשתים בארות עבדי אביו הנה תחילה וישב יצחק ששב ממדריגתו לחפור בארות אשר היו בימי אביו מה שסתמום פלשתים ועל כן ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו כי חפר ומצא הכל בכח החסד שהיה בו מאביו, ובכח הזה חפר להחזיר הבארות אשר חפרו עבדי אביו ועל כן קרא להן שמות אביו. ואחר כך התחיל לחפור בארות בכוחו מבחינת מדריגתו פחד יצחק הוא ועבדיו וקרא להן שמות עצמו. ואך לתוקף הגבורות, עוררו עליהן. כי כן טבע הגבורות לעורר מחלוקת ועל כן קרא שם האחת עשק כי התעשקו עמו ושם השנית שטנה הכל שמות הגבורות עד לבסוף שקרא שמה רחבות והוא רחבות הנהר שגם שם בחינת דין במקצת, כלומר שמניה דינין מתערין אבל במקומה רחמים פשוטים והיא הממתקת וכופת כל הדינים והמקטריגים כידוע ושם הוא חירות הגדול בחינת היובל חמשים שערי בינה. ועל כן לא רבו עוד עליה כי שם נאמר לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך. ובודאי כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ ועל כן אמר לשון ופרינו שהוא גימטריא פ"ר ע"ב רומז שכל הפ"ר דינים נעשים שם לחסד מופלג כי שם המתקתן בשורשן, ושורש כל הדינים הם חסד גמור בתכלית השלימות מאתו יתברך כאשר הארכנו בכמה מקומות. גם יסוד תיבה הזו הוא פר"ן לרמז על פ"ר דינים הנמתקים בנ' שערי בינה והוא שורש יצחק כנודע מכוונות האר"י ודי למבינים.
3