באר מים חיים, בראשית כ״ו:י״טBe'er Mayim Chaim, Genesis 26:19
א׳ויחפרו עבדי יצחק בנחל וגו' ויריבו רועי גרר עם רעי יצחק וגו' ויקרא שם הבאר עשק ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה וגו' עד ויעתק משם ויחפור באר אחרת וגו' ויקרא שמה רחבות וגו'. חוץ ממה שכתבנו למעלה בזה נאמר עוד כי נודע מה שכתב האר"י ז"ל (בכוונת המזוזה ובשאר מקומות) בסוד מאמר חז"ל (שבת קמ"ז:) ר' אלעזר בן ערך איעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למקרי בספרא בעי למקרי החודש הזה לכם אמר החרש היה לבם וכו' עד כאן. כי השטן יש לו רי"ב כתות משחיתים והחליף ג' אותיות דז"ך מספר אל בג' אותיות רי"ב ועל כן קרא החרש היה לבם עיין שם. ומבואר בספר זקוקין דנורא שהרי"ב כתות אלו נמשכים מקרבן קין מאותיות אחורים עיין שם על כן כשחפר יצחק הבאר וכבר כתבנו שחפירת בארו היה משורש הגבורות ולעומתן עומדין אלה הרי"ב כתות המשחיתים על כן נתעורר הרי"ב ויריבו רעי גרר וגו', על כן קרא שם הבאר עש"ק כי עש"ק ראשי תיבות ע'ל ש'ם ק'ין לומר שהרי"ב נמשך משורש קין שורש הגבורות וחפר באר אחרת ויריבו גם עליהם ויקרא שמה שטנה אותיות השטן והכל לכוונה הנזכרת רק שם היה בפרט וכאן בכלל והבן.
1
ב׳ושורש הענין היא בסוד מאמרם ז"ל (תנחומא כי תשא ל"א) אין לך יפה מן הצניעות כי כל דבר ודבר כל עוד שהוא בסוד נעלם אין רשות להחיצונים להאחז בו כי דבר הסוד הוא בבחינת רשות היחיד אשר אין רשות להקליפות להכניס מרשות הרבים שלהם שהם נקראים רשות הרבים עלמא דפירודא לרשות היחיד יחידו של עולם וכשמתחיל הדבר להתגלות אז החיצונים רוצים מאוד להאחז בו ועל כן כשכרה הבאר לעין כל בהתגלות נתעורר מריבה מכת החיצונים עד שבא הכתוב השלישי והכריע כאשר התחיל להתגלות אור היסוד המאיר ובא מיסוד אבא כי יסוד אבא אינו מתגלה כי אם במקום סיום יסוד זעיר אנפין ונודע לכל אשר במקום הארת אור הזה אין שום שטן ופגע רע בשום אופן בעולם כי אור יסוד אבא הוא המכניע ומבטל כל כוחות הרעים והקליפות המקטרגין ועל כן קרא שמה רחבות כי הרחיב ה' לנו שאין עוד שום ערעור וקיטרוג כי רחבות הוא מספר ברית עם ד' אותיותיו לרמז על אור היסוד המאיר ובא מיסוד אבא שעל זה אמר הכתוב (משלי א', י"ט) חכמת בחוץ תרונה כלומר אור החכמה שהוא אור יסוד אבא הנזכר אינו מתגלה ומאיר כי אם מחוץ על ידי אור היסוד זעיר אנפין כי שניהם מסתיימין כאחד כנודע מכתבי האר"י ז"ל.
2
ג׳ועל כן ירד יוסף למצרים ולא אחד משאר אחיו כי היה זיו איקונין שלו דומה לשל אביו רומז אל הנזכר כי יעקב היה בסוד הדעת המחבר ליסוד אבא ואימא וזיו איקונין של יוסף בחינת הברית דלתתא דומה לשל אביו ששניהם מסתיימין כאחד ועל כן לא ירא לירד למצרים ועמד בנסיון אשת פוטיפר כי היה גנוז אתו אור יסוד אבא וכל האלילים כליל יחלוף מפני פחדו והדר גאונו וישוי לון בנוקביהון וכו' ולא היתה יכולה אשת אדוניו לאחוז בו. וזה רמזו חז"ל (סוטה ל"ו:) לעשות צרכיו נכנס אלא שנראה לו דמות דיוקנו של אביו כלומר אם לא היה מתגלה אליו אור דיוקן אבא לא היה יכול לעמוד בנסיון מגבורת החיצונים ואך שנראה ונתגלה אליו דיוקן אביו הוא אור הזה ואז ויעזוב בגדו בידה בגדו מלשון שבר בוגדים כלומר רעתו עזב בידה והוא וינס ויצא החוצה שבא לכלל חכמת בחוץ תרונה שאחז באור הזה על ידי בחינת היסוד המתגלה לחוץ, ועל כן כל התורה כולה שלמד יעקב משם ועבר מסרה לבנו ליוסף ולא לאחר הכל כי חכמה בחוץ תרונה כאמור.
3
ד׳ועל כן בכל מקום שאמרו רבותינו דבריהם, נאמר, אמר זה בשם זה כמו אמר רב יהודה אמר רב וכדומה ולמה לא הזכיר שם הרב לבד לומר אמר רב כיון שעיקר הלכה זו היא שלו ואמנם כל תלמיד ורב הכל בבחינת יעקב ויוסף שהוא אור החכמה המתגלה על ידי היסוד ואין אור החכמה נתגלית כי אם דוקא ביסוד ושניהם מאירין בשוה ועל כן זה התלמיד האומר הדבר ומגלהו הוא בבחינת היסוד המגלה כל האורות לחוץ והרב הוא בבחינת אור החכמה יסוד אבא שמתגלה ביסוד זעיר אנפין ועל כן במקום ההתגלות נזכרו שניהם להראות אשר אי אפשר להתגלות אור החכמה כי אם על ידי היסוד ושניהם מאירין בשוה. ועל כן האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם כמאמר חז"ל (אבות ו', ו') כי נודע אשר כל עיקר הגאולה הוא ביסוד ועל כן הוא באלף הששי שהוא בחינת יסוד וכן מבואר בזוהר הקודש כמה פעמים ובדברי האר"י ז"ל כידוע ליודעים. ועל כן תלמיד האומר דבר שלא בשם האומרו גורם להיות ח"ו נהר יחרב וייבש שלא יאיר אור יסוד אבא אל יסוד זעיר אנפין וזה כל עיכוב הגאולה כשאינו מתגלה אור הזה אבל האומר דבר בשם אומרו גורם שעל ידי זה יאיר ויופיע ויתמשך אור יסוד אבא אל יסוד זעיר אנפין ובזה תלוי גאולתינו ופדות נפשנו כשיאיר אור הזה בעולם ויתחזי הקשת בגוונין נהירין. ועל כן הביאו ראיה מן ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי, כי מרדכי ידוע לכל מדברי האר"י שהוא רומז על אור הזה בסוד מרי דכיא, שאור הזה אין בו שום סיג ודופי ועל כן כשאמרה אסתר למלך בשם מרדכי וידוע אומרם (זוה"ק חלק ג', ק"ט) כל מלך במגילה האמור סתם הוא מלך מלכי המלכים ופירוש שכיוונה להמשיך אור הזה יסוד אבא לעולם אז הביאה גאולה לעולם ונגאלו מרשעת המן ואחשורוש ופור המן נהפך לפורינו כן יחיש ה' גאולה השלימה העתידה לבוא במהרה בימינו אמן, ונחזור לענין שעל כן אמר יצחק כי הרחיב וגו' ופרינו בארץ כי כל בחינת לפרות ולרבות תלוי באור הזה שהוא בחינת הברית כנודע.
4