באר מים חיים, בראשית כ״ו:ל״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 26:34
א׳ויהי עשו בן מ' שנה ויקח אשה וגו' ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה. חז"ל אמרו (בראשית רבה ס"ה, ד') ליצחק תחילה ואחר כך לרבקה על ידי שהיה יצחק בן קדושים היה מקפיד על טינופת עבודה זרה ולא רבקה שהיתה בת כומרים, ועוד שם בכמה פנים. וגם אנו נאמר למה ליצחק תחילה כי כבר כתבנו במה שאהב יצחק את עשו לפי שסבר שכל עשיותיו בכלל התיקון השלם הוא לעבוד עבודת האדמה ולצוד ציד להביא לפני עמלי תורה וזה תיקונו ושלימותו כאשר יהיה לעתיד שאמר הכתוב (ישעיה ס"א, ה') ובני נכר איכריכם וכורמיכם וגו'. ועוד נאמר כי אף אם היה סבור שאינו עדיין על השלימות האמיתי מכל מקום בהמשך הזמן ישיג השלימות הזה והוא יעשה בכל כוחו להחזירו למוטב לבוא על שלימותו וכאשר נבאר להלן, ועל כן בהיות נשיו מקטרין ומעשנין לעבודה זרה מרה לו מאוד והצר לו כי פן נשיו יסירו את לבבו גם כן לעבודה זרה ולרע ולא יוכל להתקן מה שאין כן רבקה שידעה בו שסורו רע וכבר הוא מוכן ועשה כל העבירות שבעולם ולא יסירו את לבבו עוד כי הוא רק רע כל היום על כן לא הצר לה כי אם על מה שנעבד עבודה זרה בתוך ביתה ולא על בנה כי בלא זה יעבוד עבודה זרה והן בעודו בבטנה היה מפרכס לצאת לבית עבודה זרה וזאת היא ידעה ולא יצחק ועל כן ליצחק תחילה ואחר לרבקה.
1