באר מים חיים, בראשית כ״ז:כ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 27:20
א׳ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני. לכאורה אין זה סדר לשון הכתוב והיה לו לומר איך מצאת זה במהרה בני, כי למציאה לא שייך מהירות שימהר אדם למצוא כי לא בו תלוי המציאה למצוא שימהר או יאחר. ואכן הנראה כשאמר יצחק לעשו וצודה לי צידה היתה כוונתו על שני דברים אחד כאשר כתבנו למעלה שיכוון לשם מצות ה' מצות כיבוד אב ולשם פסח וחגיגה ושארי דברים האמורים שם. והשני כיוון יצחק באומרו לי כי מאחר שיצחק היה צריך לציד הזה לקרבן פסח או חגיגה והיה ירא אולי יזדמן לו בשדה ח"ו איזה דבר אשר פסול לקרבן כמו מוקצה או נעבד או פסול כלאים וזה הוא דבר אשר לא יוכל לידע אם כשר הוא, ועל כן היה דעת יצחק שלא ירדוף עשו אחרי הצאן שבשדה לצודם רק ימתין עד ישקיף ה' ויזדמן לו שיהיה בא אליו במקרה לפניו אחת מן הצאן והכשבים, ובזה ידע אשר דבר שזימן ה' ודאי טהורה היא כי לא יזמין הקדוש ברוך הוא ח"ו דבר שיש בו תקלה למצוותיו, וכאשר היה בתיבת נח שלא היה יודע נח הצדיק את מי יכניס ואת מי ידחה והמתין עד שממילא באו שנים שנים באו אל נח וגו' שמאליהם באו כמאמר חז"ל (בראשית רבה ל"ב, ח') וזה כיוון באומרו וצודה לי צידה שיהיה הצידה בא אלי ולא שתהיה אתה רודף אחריה רק שממילא יבוא לפניך, ועל כן כשבא יעקב לפניו עם הצאן עשויות והוא סבור שזה עשו וצידו אמר לו מה זה מהרת למצוא וגו' פירוש כי אתה מהרת לרדוף אחרי הצידה ולא אוכל לידע מה זה אם כשר או פסול כיון שלא המתנת עד יקרה ה' לפניך. ולזה השיבו,
1
ב׳ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני. לא כמו שאתה חושב שאני רדפתי אחר זה רק תיכף בבואי השדה הזמין לי ה' אלהיך לפני זאת ובודאי כשירה היא וראוי לקרבן. והנה בזה שאמר לו ה' אלהיך לפני, רמז בזה חכמות נפלאות. א' כי זה הבחינה שאני אומר עתה כי הקרה וגו' היא בחינת אלהיך כלומר שאתה מלומד בנסים האלה, והן בבוא אליעזר עבד אברהם אל המעין לבקש בת זוגך הזדמן ה' אלהיך כך והנה רבקה יוצאת ובנסים נפלאים שעשתה הנסיון שניסה אליעזר ונתברכו מעשה ידיה והמים יצאו לקראתה כאשר כתבנו שם. ועל כן אלהיך דייקא הוא הקרה זאת גם עתה לפני לפי שלצרכך הוא ותמיד הקב"ה מזמין לך את אשר תצטרך ועל כן תיכף כצאתי את העיר הקרה ה' לפני. ב' לפי שהוצרך לומר אלהיך כאמור חשש אולי ח"ו יהיה במשמעות הדברים אלהיך ולא אלהי ועל כן הקדים לומר ה' רצה לומר ה' שהוא אדון כל הארץ ומהוה כולם, וכולם תחת ממשלתו, ונכנס בזה תחת רשות מלך מלכי המלכים הקב"ה. ואז היה מותר לו לומר אחר כך אלהיך שהוא עושה לך נסים כאלה, ובלתי זה לא היה רשאי לומר אלהיך לבד וכאשר נודע מתשובת בן החכם שאומר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם שהיה לו לומר אותנו כי באמירת אתכם אין חילוק בינו לתשובת בן הרשע שאמר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו. ואולם בזה שאמר קודם ה' אלהינו הוכיח בדבריו שהוא תחת ממשלת אלהי השמים כנודע. ג' כיוון באומרו לפני כי נודע כאשר הקב"ה רוצה לעשות נס צריך להיות גם השליח שנעשה הנס על ידו ראוי לזה כאומרם (תענית י"ח:) נבוכדנצר מלך כשר היה והיה ראוי להעשות נס על ידו ולזה גם כי הקרה ה' היה צריך להיות גם לפני שאהיה ראוי שיעשה נס על ידי. ועל כן אמר שניהם כי הקרה ה' אלהיך לפני כי שניהם היו מצטרכין לעסק הזה. ועל כן כשמוע יצחק כל דברי חכמה האלה,
2