באר מים חיים, בראשית כ״ז:מ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 27:40
א׳ועל חרבך תחיה. שהחיות שלך הוא על חרבך שסופך ליפול בחרב תחת ידו ולא יהיה לך תקומה עולמית כנאמר (תהלים קמ"ט, ו'-ז') וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים וגו' ואת אחיך תעבוד כי סופך להיות עבד גמור בעל כרחך אלו אשר ישארו מאתך אחר החרב יהיו עבדים לאחיך כנאמר (ישעיה מ"ט, כ"ג) והיה מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך וגו'. ואך עצה טובה אני אומר לך והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו', כי אין והיה אלא שמחה כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ב, ג') כלומר כי זה יהיה שמחתך וטובתך כאשר תריד כלומר שתרד מן הגדולה והממשלה עליו ופרקת עלו מעל צוארך זה העול שיש לו מאתך בגלות תפרוק מאתך ולא תמשול עליו, זה היה שמחתך וטובתך. ואך עשו הרשע כשמו כן הוא ועובד עם ישראל ועתיד הקב"ה לקחת נקמתו ממנו כמאמר הכתוב (יחזקאל כ"ה, י"ד) ונתתי את נקמתי באדום וגו'.
1
ב׳גם יאמר ואת אחיך תעבוד. כלומר בגלות אתה תעבוד עמו עבודת עבד אך והיה כאשר תריד וגו' כנ"ל שזה היה שמחתך שתפרוק עולו מעל צואריך, והוא לא חפץ בברכה על כן ותרחק ממנו וילבש קללה כמדו וגו', ולפי פשוטו יאמר והיה כאשר תריד וגו', פירוש כאשר יעברו ישראל על התורה כפירש רש"י אז ופרקת עולו וגו', כי אינך צריך להכין לו מזון כי אם כשיתעסקו בתורה אבל לא כשיעברו מעליה.
2