באר מים חיים, בראשית כ״ז:ו׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 27:6
א׳ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר וגו' לפני ה' וגו'. להבין מלת לאמר הנכתב בפסוק הוא כי רבקה אמרה אל יעקב דברים המתקבלים על הלב לומר לו שבודאי כן נכון לעשות, כי לכאורה הלא יאמר יעקב הצדיק איך אגזול הברכות בערמה מעשו אחי אם רצון אבי לברכו באיזה טעם ושורה אגזול הברכות מאתו, ועל כן אמרה לו והסבירה לו טעם הדבר, כי הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר פירוש כי כפל לו והסביר לו לומר דוקא הביאה לי ציד פירוש לי לשמי בכוונת אמת לשם ה' באופן אשר אברככה לפני ה' שתסכים השכינה על ידי שישרה קדושת ה' על מאכליך אשר תביאם. ואנו באמת ידענו אשר זאת לא יהיה בעשו לעולם שישרה ה' על מעדני מטעמיו ובודאי לא תסכים השכינה בברכתו ולא יוכל כלל להמשיך על ידי מאכליו ברכת ה', ועל כן אין זה גזילה בשום אופן כי לו בודאי לא יהיו וכגון זו כופין על מדת סדום כי הוי זה נהנה וזה לא חסר. ובפרט לאשר כתבנו בקניות הבכורה מעשו כי היה יעקב מוכרח ליקח כל העבודה אליו, שגם בבחינת העשיה לעבוד עבודת משא עבודת הארץ בשדה, יטפל יעקב בהם, חוץ מאהל תורה. ועל כן ממילא צריך לכל הברכות אף ברכת עולם הזה. וגם כל הדרכים הללו שלימד יצחק לעשו הכל שייך ליעקב לבד ואין לעשו חלק בהם. ואכן כי זאת לא היה יודע יצחק מקניות הבכורה ועל כן לימד זאת לעשו מה שאין כן רבקה שהיתה יודעת, ידעה שזה אינו שייך רק ליעקב. ועל כן הנה,
1