באר מים חיים, בראשית כ״ט:י״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 29:12
א׳ויגד וגו' ותגד לאביה. ולא לאמה חז"ל אמרו (בראשית רבה ע', י"ג) לפי שאמה מתה והוכרחה להגיד לאביה. ועוד נראה לומר כי כבר כתבנו אשר רחל באמונה היתה עוסקת במרעה הצאן ולא רצתה לבטל אף רגע מעבודתה כעבודת עבד ואך כששמעה שאמר שבן רבקה הוא סברה בדעתה כי ודאי יש לו ממון רב אתו כי הנה עבד אשר בא משם כל הון יקר היה נמצא אתו ומכל שכן בן החביב, וזה שלא נתן לה נזם וצמידים על ידיה לפי שלא היה יכול לנסותה כרבקה לפי שהיא רועה ואי אפשר לה להתבטל ממלאכתה, אבל ודאי כי כל טוב נמצא בידו ונפשה הנה יודעת מאוד שאביה חומד ממון הוא במאוד ובודאי רצונו וחפצו בשמחה שתבטל היא ממלאכתו ותלך להגיד לו בכדי שיביאהו אל ביתו ולא יסור לבית אחרים, ועל כן עשתה רצון אביה בזה ותרץ ותגד לאביה לפי שהוא חפץ לדברים כאלה אבל לא היה לה רשות ללכת לבית אמה כי באמונה היתה עושה כאמור.
1
ב׳גם יתבארו הכתובים האלה באופן הזה ובהקדם לדקדק מה שאמר ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו למה חזר לכפול להודיע כי לבן אחי אמו וגם הראשון לכאורה מיותר כי ידענו מכבר אשר לבן אחי אמו הוא ולא נסתפק בפעם אחת וכופלו פעם שנית. ואכן כי הכתוב מגיד צדקת הצדקת רחל כי מיד כאשר ראה אותה יעקב הכיר בה שהיא רחל אף שלא נאמר לו משום אדם כי רחל היא, הכרת פניה ענתה בה ברוב צדקתה להכיר משפחת אמו הצדקת ותיכף ידע כי רחל בת אחי אמו היא כי היתה דומה לאמו בצניעות פניה והילוכה בקודש. ולא זה שהכיר ברחל שהיא היתה צדקת גמורה, גם הצאן שהיתה רועה אותם הכיר ששל אחי אמו הם לפי שרחל הנהיגתם ובודאי היו יוצאין שמורין שלא ירעו בשדות אחרים כגמלים של אברהם שהיו יוצאין זמומין בכדי שלא ירעו וכו' והיה ניכר על הצאן שהמה בודאי ממשפחת אמו להיותם רועים בכשרות מופלג.
2
ג׳ולזה אמר הכתוב ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו, פירוש תיכף כשראה את רחל הכיר בפניה ובמעשיה שהיא ודאי בת לבן אחי אמו כי אין כזאת כי אם במשפחת אמו רבקה הצדקת. וגם את צאן לבן אחי אמו, גם בצאן הכיר שהם של לבן אחי אמו שהם נאותים וראוים לאחי אמו בלבד לא לאחר מפני שרחל הצדקת הנהיגתם והיה ניכר בהם שהם ממשפחת רבקה. על כן ויגש יעקב ויגל את האבן וישק את הצאן וישק יעקב לרחל, והכל בלי הגיד לו כי רחל היא רק מפניה ומעשיה וכשרון יושר מרעיית צאנה ידע ששל אחי אמו כל זה. וכן מצינו בצדיקים שיודעין לרעות צאן כמו שאמרו חז"ל (ילקוט רמז קס"ט) אמר רבי יצחק ה' צדיק יבחן (תהלים י"א, ה') במה בוחן את הצדיקים במרעה. דוד נבחן במרעה. שנאמר (שם ע"ח, ע"א) מאחר עלות הביאו. ועמוס נבחן במרעה וכו', אף משה נבחן במרעה וכו'. ואכן יעקב כחז את צאן לבן נהוגים על סדר דרכי ישרים סבור שגם לבן צדיק כאחותו רבקה, והצאן צאנו. ולא ידע שזה עבור שרחל מנהיגתם בצדקתה והיא צדקת יותר מאביה על כן ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא בצדקות ולפי ששמע מרחל שאמרה לו וכי שרי לצדיקייא לסגויי ברמאות (מגילה י"ג:) כבר הבין שאביה רמאי הוא ולא צדיק אמר וכי בן רבקה הוא צדיק כאמו הצדקת ולא אחי אביה כנאמר.
3
ד׳או ירצה לומר ויגד יעקב וגו' כי אחי אביה הוא וגו'. לצד שלא רצתה רחל בצדקתה להסביר לו פנים כלל ולדבר עמו דבר מפני עבודתה באמונה הוכרח להתחיל לדבר אליה דברים המתקבלים על לב שומעיהם והתחיל לומר לה כי אחי אביה הוא כדי ליכנס עמה בדברים ואכן למען שלא יוציא דבר שקר מפיו אמר לה בלשון הזה אחי אביה הוא פירוש אביה הוא אח ולא פירש למי הוא אח וכוונתו היה על רבקה וכאשר שמעה אליו אמר וכי בן רבקה הוא אבל לא אמר אח לאביך אני כי נשמר שלא להוציא מפיו דבר אשר לא כן, ותתן אמת ליעקב.
4