באר מים חיים, בראשית כ״ט:ט״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 29:16
א׳וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל. ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. אמרו חז"ל (בבא בתרא קכ"ז.) ועיני לאה רכות אפשר בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב בגנות הצדקת דבר וכו' עד שהיתה בוכה שלא תפול בגורלו של עשו וכו' עד כאן. ועוד נראה טעם לדבר כי שבח יעקב הוא זה כי לכאורה היו הבריות יכולין לומר שברמאות דיבר יעקב עם לבן שרצה לעבוד אותו בשביל בנותיו כי ידע שבן אין לו ותעובר נחלתו לבתו ואם כן כל אשר יעבוד ללבן הכל שלו הוא כי אז לא היה בנים ללבן כי אם בנות, ולזה אמר הכתוב אשר לא כן הוא כי הנה ללבן שתי בנות ושם הגדולה הוא לאה ושם הקטנה רחל ובודאי מן הסתם דרך האב לתת יותר מוהר ומתן לבתו הגדולה מלבת שאחריה, ועוד יותר שהנה עיני לאה רכות ונודע שאיש שיש לו בת אשר יש לה איזה חסרון בגופה אז כל אשר לו כמעט יתן לבת הזאת כדי ליפותה בעיני בעלה וכאן הנה היה חסרון היותר ניכר שעיניה רכות וידוע מאמר חז"ל (תענית כ"ד.) כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה וכלה שעיניה תרוטות כל גופה צריך בדיקה ועל כן ודאי לבן ירבה מוהר ומתן לבתו לאה ביותר ויותר, והנה רחל היתה יפת תואר ויפת מראה שחוץ שלא היה לה חסרון בגופה עוד היתה יפת תואר ויפת מראה באופן שלה ימעט בנתינה ככל היותר אפשרי, ומוכח מזה שבודאי ח"ו לא היה עין יעקב בממון לבן לעבוד אותו כדי לירש ממונו, ולזה נכתב בתורה ועיני לאה רכות להגיד בזה שבח הצדיקים אשר ח"ו לא כיוון להנשא לשם ממון ולא היה עיניו בממון לבן לקחת את אשר לו כי היה סבור שבודאי הכל יתן ללאה בתו כנאמר והוא לא חפץ בה רק ברחל. ואם תאמר אפשר ח"ו משום נוי רחל חפץ דוקא בה ועזב את מוהר ומתן לבן. לזה אמר הכתוב לא כן הוא כי.
1