באר מים חיים, בראשית כ״ט:כ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 29:20
א׳ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. כל המפרשים תמהו באומר ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו וגו' כי לכאורה בהיפוך הוא אם אחד ממתין על הדבר שחפץ בו אז כל שעה בעיניו כימים רבים כידוע. ואכן אלי נראה פירושו בדרך הפשוט שמחמת האהבה שאהב יעקב את רחל עבד כל השבע שנים עבודה שלימה בשלימות הלב באהבה ובחשק נמרץ כאילו לא היה עובד בעדה כי אם יום אחד בלבד שבודאי היה עוסק ביום הזה במלאכה בשלימות רב מהחשק שיגיעו בסוף היום, כן כל ימי השבע שנים כולם היו ימים אחדים כאילו לא עבד כלל אתמול ולא יעבוד למחר כי אם יום הזה בלבד אשר עבודת יום אחד בלבד בשביל עסק גדול כזה ודאי הוא בכל השלימות (וגם נודע אשר זה שעבד יעקב ברחל הוא ממש כמו שאנחנו קורין קריאת שמע כי עיקר עבודתו היה ליחד יחודי השכינה וקשוטי כלה הנקראת רחל כנודע לכל ועל כן ודאי עבודת כל יום ביומו היה כדבר חדש אצלו לרוב האהבה והחשק והאש אשר היה בוער בלבבו לעשות קישוטין לשכינה ובודאי היו כל הימים ימים אחדים ממש כאילו אינו עושה רק היום לבד בחשק נמרץ וכמאמר חז"ל (פסיקתא זוטא ואתחנן ו', ו') בכל יום יהיה בעיניך כחדשים. ועוד כי הנה ידוע אשר אצל הצדיק ודאי אינו דומה עבודת יום אחד ליום שני ובכל יום ויום חדשים מחדש לעבודת קונו באהבה יחודים וזיווגים שונים ואצלו ממש בכל יום חדשים הם לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן לקשט את הכלה בכ"ד קשוטיה ולעשות נחת ליוצרנו ברוך הוא וברוך שמו. ובזה ודאי ימים אחדים הם כל יום מובדל ומופרש מחבירו) וכל יום הוא יום אחד. ולא שני לראשון לו, ולא ראשון לשני לו. וכל זה עשה לעבוד עבודה שלימה באהבתו אותה ושלא יעליל עליו לבן הרשע שלא עשה פעולה שלימה ולא עבד אותו כראוי ולא ירצה לתת לו את רחל אחרי כלות הז' שנים. ולזה עבודה שלימה עבד אותו בכל יום כדבר חדש ממש.
1
ב׳ועוד יאמר ויהיו בעיניו כימים אחדים. לפי הנזכר שירא יעקב שלא יעליל עליו לבן לומר שלא עבד כראוי על כן עבדהו עבודה שלימה יותר משאר פועלים כי הן נודע זמן עבודת הפועלים הוא מעת יציאת השמש על הארץ עד שקיעתה כמאמר הכתוב (תהלים ק"ד, כ"ב-כ"ג) תזרח השמש וגו' יצא אדם לפעלו, וכמאמר חז"ל (בבא מציעא פ"ג:) וכן נפסקה הלכה בחושן משפט (סימו של"א ברמ"א). אבל הוא העיד על עצמו גנובתי יום וגנובתי לילה הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדר שנתי מעיני מה שאין שום פועל עושה כן כדי שלא יהיה שום מקום להרמאי לבוא עליו ברמאותיו. ולזה אמר ויהיו בעיניו כימים אחדים פירוש כאילו נתאחדו הימים זה בזה ונעשו יום אחד ארוך כי לא היה לו מנוחה גם בלילה כשאר פועלים רק עבד תמיד בכל הז' שנים כאילו היה יום אחד ממש בלי הפסק לילה ומנוחה ושינה ונעשו הימים אחודים זה בזה.
2
ג׳עוד יתבאר אומרו ויהיו בעיניו כימים אחדים. שלא תאמר כי רק אותן י"ד שנים שהיה יעקב בבית עבר שהיה עוסק בתורה אז היה מיחד שם ה' ויחד יחודים למעלה למעלה ולא עתה שעבד כל היום לרעות צאן לבן לא נתיחד על ידו שם ה' כמאז, לא כן כי כבר כתבנו אשר על זה הראהו הקב"ה בחלום, הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה להראות לו אשר כל הדברים התחתונים שרשם למעלה למעלה בשיעור קומה במרכבה העליונה של יוצר בראשית והאדם המשכיל מיחד יחודים נפלאים ונוראים בכל דברים הגשמיים התחתונים ומהם נעשין קשוטי שכינה יקרי הערך למאוד וכמו שאיתא (מדרש תלפיות ערך חנוך) על חנוך שתופר מנעלים היה ובכל תפירה ותפירה היה מיחד שמו יתברך. וכבר כתבנו קצת למעלה אופן היחודים האלה. ועל כן יעקב אבינו צדיקו של עולם שעבד בשביל רחל, עיקר כוונתו היה לקשט את השכינה בכל שבע מדותיה בשבע שני עבודתו כנאמר בדברינו למעלה ומעולם לא התחיל לעלות על לבבו כלל שום ענין רחל הגשמיות שבארץ לאהוב את יופיה וחינה חלילה כי אם את רחל אהב היא השכינה הקדושה הנקראת רחל (וכמו שמובא בכוונות האר"י ז"ל בפסוק (דברים ו', ה') ואהבת את ה' אלהיך וגו' שיכוון לאהוב השכינה הנקראת את כנודע) וזה שאמר הכתוב ויהיו בעיניו כימים אחדים כלומר כאותן הימים שהיה מיחד בהם שם ה' על ידי תורה ותפלה כן ז' שנים הללו היה מיחד יחודים נפלאים למעלה בשמי השמים. ולזה סיים באהבתו אתה את ה' היא השכינה הקדושה שנקראת את ונרמזת באות ה' אחרונה שבשם הגדול הוי"ה ואותה אהב ועליה עבד ככל הנאמר וכידוע לחכמי לב.
3