באר מים חיים, בראשית כ״ט:כ״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 29:23
א׳ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אותה אליו ויבוא אליה. דקדק לומר ויבא אותה אליו וגו' להגיד עוד מה שעשה הרמאי ברמאותיה כי הן חשש עוד פן כאשר יקרבו אנשי העיר להגיש הכלה אל החתן אל חדרו וכבר ידעו בבירור שלאה היא ואז יאמרו בשמחה בפירוש ששמחין במשתה לאה ויוודע ליעקב את אשר חפץ לרמהו ועל כן הקדים ויבא אותה אליו בעצמו בלי שום אחד מבני העיר ועשה עצמו כאילו עושה הדבר בשמחה גדולה ונחת רוח עד שאינו מניח לאחר לעשות זאת כי אם הוא בעצמו נעשה שושבין לזה וכדרך בעלי בתים הרמאין שאינם חפיצים לשלם שכר שכיר ואמנם כאשר יצטרך לפועלו להיות אצלו עוד לטובתו וכבר הוא מוכרח לשלם לו בעד העבר נותן לו השכר בפנים יפות ומסבירות כאילו חשוב בעיניו הדבר ואומר לו הרי לך שכרך משלם לפי שגדלה עבודתך בעיני ובאמת עבדתני אף שבלבו הכל שקר וכזב ואינו חפץ כלל ליתן לו שכרו חלף עבודתו כי אם על פי ההכרח. וכן לבן בא אל יעקב ואמר לו הא לך שכרך בנחת ושמחה חלף עבודתך. ועל כן לא נתן יעקב הצדיק לב על זה שאחר כל זה ירמהו אבל באמת בלילה נתן ה' בלבו לבוא לו מורא אולי אחר כל זה לגודל רשעת ערמותו יש ערמה בכל הדברים והחליף לתת לו לאה בתו ועל כן נאמר כאן ויבוא אליה רמז בתיבת אליה אותיות לאה יו"ד, כי ידוע (עיין שמות ט"ו, א') שהיו"ד רומזת על המחשבה ורמז שמחשבת יעקב היה גם כן בלאה פן רימה אותו הרמאי ונתן לו לאה ועל ידי זה כיוון בעילתו שלא לשם בעילת זנות כי אם לשם קידושין שלא תבוא תקלה לאותו הצדיק והצדקת. ואף על פי כן כיון שעיקר מחשבתו ברחל היה ניטל הבכורה מראובן וניתנה ליוסף שהוא בן רחל אשר עליה היתה המחשבה הראשונה ונטל פי שנים בחלקו שנעשו אפרים ומנשה כראובן ושמעון להיות במנין י"ב שבטי יה כנודע מדברי מרן האר"י ז"ל.
1