באר מים חיים, בראשית ג׳:ט״וBe'er Mayim Chaim, Genesis 3:15
א׳ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך וגו'. אמרו חז"ל (בראשית רבה כ', ה') אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם ותשא את חוה על כן ואיבה אשית וכו'. ורבים ראו כן תמהו על מאמר הזה כי הלא תחילת פתויי הנחש היה לחוה ואם ימות אדם באוכלו ודאי תמות חוה קודם כי לה השיא ראשית העצה לעבור פי ה' ורש"י ז"ל מביא מאמר הלזה ונדחק קצת בפירושו, ולי נראה כי אמרו חז"ל (בבא מציעא ל"ג:) בפסוק (ישעיה נ"ח, א') הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם, הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשה להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשה להם כשגגות, ובזה דן הנחש כי חוה כיון שלא שמעה מפי הקב"ה ואינה יודעת כל כך מגדולת הבורא ומעונשיו תידון כמו עם הארץ שזדונות נעשה להם כשגגות ולא תתחייב מיתה והאדם אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע מה ששמע מפורש יוצא מפי ה' ודאי יחוייב מיתה מה' וימות הוא וישא את חוה. ונחזור לענין שאנו בו למעלה שכל הקללות שנתקלל הנחש כולם עשאם הוא בעצמו ועל כולם אמר לו כי עשית זאת, ולפי שהוא עשה המחלוקת הראשון בין ישראל לאביהם שבשמים ועליו אמר הכתוב (משלי ט"ז, כ"ח) ונרגן מפריד אלוף, שהפריד אלופו של עולם מעולמו כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה כ', ב') על כן תמיד יהיה במחלוקת בשנאה כבושה, ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה לעולם. הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב כי הוא עשה ברשעו לבכר את בן השנואה להיות צריה לראש לכן ישוב הרע על ראשו להיות יכותת ויורגם בראשו ואתה תשופנו עקב כי לא תוכל לעלות בראשו כי אם בעקבו והכל לצד מפלתך מכל הנבראים כי הגברת עליך כח הקללות והארורים.
1