באר מים חיים, בראשית ג׳:ט״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 3:16
א׳אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך. לצד שרבתה בה זוהמת הנחש והוא תוקף הרע, וידוע אשר זה עיקר צער גידול בנים שלא יאחזו בם כוחות החיצונים כמו שמובא בדברי האר"י ז"ל בכוונת ובא לציון גואל וגו' שהוא ראשי תיבות גוף בניו כי אדם המוציא זרע לבטלה מוסר בניו ביד החיצונים וכו' ועיקר דבר זה מזוהמא ההיא כי היא מטמא את בועלה וכשאין כוונתו בכל כוחו רק לשם ה', שלא למלאות תאותו בשום אופן. שורה הסטרא אחרא בזיווג ההוא והקליפות לוקחין הניצוצין הנשארים בהסדין ונעשו מהם נגעי בני אדם ומזה יצמח צער גידול בנים וזה ארבה עצבונך הוא צער גידול בנים כפירוש רש"י, והרונך פירש רש"י זה צער העיבור. כי עבור התגברות כח הרע בעולם צריך להיות ט' חדשים או ז' בשביל מוחין דעיבור כידוע. בעצב תלדי בנים פירש רש"י זה צער הלידה, נודע מדברי האר"י ז"ל בסוד ע' קלין דראמית ההוא אייליתא הנזכר בזוה"ק והכל מכח התגברות הקליפות והרע ברחם האשה מזוהמא ההיא נעשה רחמה צר כי הם צרי עין ואינם רוצים בהתרבות צלמי אדם בעולם. לך ראה מה שעשה קין סוד קינא דמסאבותא שהרג את אחיו בכדי שישאר יחידי בעולם ויירש תבל ומלואה, ומפתח של חיה נגנז למעלה מע' שרים הסובבים את הכסא הם שרי האומות וכולם אינם חפיצים בהתרבות דמות וצלם אלהים בעולם, ועל כן צריכה לשאגת ע' קולות ובכל קול יורד המפתח למטה משר אחד עד בואו למטה הכל כנודע מכוונת מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה וגו' (תהלים כ', ב'). וזה הכל נמשך מחטא חוה כי קודם החטא עלו למטה שנים וירדו ארבע (סנהדרין ל"ח:) ולא היה צער העיבור ולא צער הלידה. ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך, כי הגבירה בקרבה כח התאוה עד למאוד מזוהמא הלז ועל כן היא משתוקקת ומתאוה תמיד להשלים מאויה וממילא והוא ימשל בך כשהיא צריכה אליו ודאי אשר לו הכח והממשלה עליה ועבד לוה לאיש מלוה.
1
ב׳או יאמר בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך. על פי מאמרם ז"ל (נדה ל"א:) שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה יולדת מביאה קרבן אמר להם בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה לפיכך אמרה תורה כו' ומפני מה זכר לז' ונקבה לי"ד זכר שהכל שמחין בו מתחרטת לז' נקבה שהכל עצבים בה מתחרטת לי"ד ולזה אמר אף שבעצב תלדי בנים אף על פי כן ואל אישך תשוקתך ותאותך ותתחרט באחרונה.
2