באר מים חיים, בראשית ג׳:י״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 3:17
א׳ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו' ארורה האדמה בעבורך וגו'. לכאורה היה לתמוה בזה, כי מי חטא בכל החטא הזה יותר מאדם להיות הוא אשר שמע בעצמו גזירת מלכו והיה יציר כפו ברוך הוא, ונשמתו היה גבוה למעלה למעלה ויותר היה נאה לו להשמר מן החטא יותר מכולם. והנך רואה כי כולם נתקללו הנחש והאשה והוא לא נתקלל כלל ונתקללה האדמה בעבורו, וגם גזירת המיתה לא נאמר לו בלשון קללה כי אם כדבר הבא ממילא, בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה וגו'.
1
ב׳אמנם לכל אשר כתבנו עד הנה משפטי ה' אמת כי לא נגזר לכל אחד בדרך הקללה והנקמה לומר על אשר מרית את פי יעבור עליך כך וכך כי אין זה מדת ה' ואין בכל קללות ה' כי אם מה שגורם העושה הרע לעצמו כמאמר הכתוב (איוב ל"ד, י"א) כי פועל אדם ישלם לו ואומר (ירמיה ב', י"ט) תיסרך רעתך כי רעתך בעצמו הוא תיסרך. ולהיות האדם יציר כפו ברוך הוא, אחר חטאו התענג יותר ממה שנתודע לו הכרת גדולתו על ידי זה יותר מכל היסורים והצרות שיעברו עליו כנאמר למעלה, בזה האהבה והחמדה הוציא נפשו מממשלת כוחות הרע שלא ישלטו זרים בנשמתו. ואך לפי שנשאר הזוהמא בחוה לכן כל יוצאי חלציה יצאו מזוהמין עד עמידת אבותינו על הר סיני שפסקה זוהמתם כמאמרם ז"ל (שבת קמ"ו.). אבל אדם הוציא נפשו מזוהמת ממשלתן, וגם לפי שסיגף עצמו בזרזי תאנים ובתעניות כאמור למעלה הוציא נפשו מכח הרע, אך גופו נשאר מזוהם ומגושם עד שצריך להתהפך לעפר.
2
ג׳וידוע אשר עיקר האדם הוא הנשמה וכאשר לא שלח ידו ברע לא היה ראוי לקללה ולא היה נתפס בו כי אם קללת הגוף לשוב לעפר בכדי ללבנו לצרפו לטהרו עד לעתיד לבוא, ואך לאשר שאמר לפני ה' שמקבל עליו כל דבר ודבר בעבור כבודו מה שלא השיבו כן האשה והנחש, זכה שאף קללה זו לא נאמרה לו לנוכח בלשון קללה כי אם כדבר הבא ממילא וכנאמר, ואמנם לפי שגרם בחטאו שבכל דברים שבעולם תקדם הקליפה לפרי ותרבה גשמיות עפר בכולם עד שיהיו צריכין כולם לתיקון בני אדם, וכבר כתבנו שחטא האדם נמשך מחטא האדמה ולכן קילל האדמה בעבורו. פירוש, כי עיקר קללת האדמה נוגע לאדם במה שהוא יוצרך לטרוח לחרוש ולזרוע ולהסיר התבן והמוץ מהאוכל שהוא הסרת הקליפה מהפרי ואחר כך תיקון אחר תיקון בבישול ואפיה, ואך לכבודו וחטא הארץ, תלה הקללה באדמה שתוציא צבאיה בלי תיקון כנגד מה שהוציאה העץ של הפרי בלי תיקון שיהיה ראוי לאכילה. מה שאין כן כשיתוקן הארץ ומלואה נאמר (תהלים ע"ב, ט"ז) יהי פיסת בר בארץ ואמרו חז"ל (כתובות קי"א:) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. כי תוציא הכל בתיקון השלם עד שלא יצטרכו עוד למעשה ידי אדם וכאמור.
3