באר מים חיים, בראשית ג׳:כ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 3:20
א׳ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי. כבר עמדו בזה המפרשים שלפי זה היה נאה לקרותה חיה ולמה חוה, אכן לפי דברינו כי שמח האדם במה שהשכיל על ידי אכילת העץ לדעת בוראו, וזה היה על ידי אשתו ונדמה לו כאילו היא הגידה לו הדעת לדעת את האלהים לכן קראה חוה מלשון (תהלים י"ט, ג') ולילה ללילה יחוה דעת שהוא לשון הגדה. אך למה דוקא בזה הלשון שיורה על הגדה ולא באחד משאר לשונות של הגדה שהוא אמירה ודיבור ויביע וכדומה ולזה אמר כי היא היתה אם כל חי ונאה לקרותה חוה שיורה לשתי הכוונות כי חוה נופל על לשון חיה כפירוש רש"י.
1