באר מים חיים, בראשית ג׳:כ״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 3:22
א׳ויאמר ה' אלהים הן האדם וגו' ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. אמרו חז"ל (בראשית רבה כ"א, ו') אמר ר' אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה ועתה אין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו', והוא פלאי לעין כל מה ענין תשובה לכאן במה שירא הקב"ה שלא יאכל מעץ החיים, אמנם הנה כבר כתבנו אשר גם זה היה בכלל חטא אדם במה שלא אכל מקודם מעץ החיים להתדבק בקדושת אלהים יפה יפה ואחר כך אם היה אוכל מעץ הדעת לא היה מזיקו כל כך, ואולם הנחש בערמותו מאס בעיני האדם כל טוב עצי הגן אשר נטע ה' והגדיל בעיניו תאות העץ האסור לומר כי אין כמוהו.
1
ב׳והנה נודע אשר חלק הרע ישנא לעולם חלק הטוב, תכלית שנאה. ואם לא היה פותח הקב"ה לאדם פתח התשובה להתחרט על מה שעשה והיה ח"ו נשרש בכח תאות הרע, ודאי שלא היה מקום אצלו להתאוות לטעום מעץ החיים להדבק בקדושת אלהיו בשום פנים, כי הרע והטוב הם שני הפכיים לא יתאוו זה לזה. וממה שאנו רואין שהיה ירא הקב"ה פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים, מזה נשמע בודאי אשר פתח לו הקב"ה פתח של תשובה שיתחרט על מה שעשה וישוב לתקן את אשר עיות להתדבק בקדושת אלהיו, ועל כן ירא שלא לאכול מעץ החיים כי ודאי לפי דעת אדם יהיה זה תחילת תשובתו לאכול תיכף ממנו לתיקון חטא שלא אכל ממנו קודם חטאו. וזה לא טוב לו כי חלילה לא יהיה לו תיקון לעולם, שנפשו לא תוכל ליפרד מהגוף כי יחיה לעולם ולא תוכל לראות פני השכינה כל ימיה כמו שמובא בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים זלל"הה. או כפשוטו שלא יראו הבריות שחי לעולם ויעשו אותו אלוה כעין שאמרו חז"ל (בראשית רבה ח', י'). וידוע שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד (שם צ"ו, ה'). ועל כן,
2