באר מים חיים, בראשית ג׳:כ״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 3:23
א׳וישלחהו ה' אלהים מגן עדן וגו'. ולכאורה צריך להבין איך ייחס שם הרחמים על השילוחין אשר הוא בבחינת הדין הגמור, אמנם הוא, כאשר אמרנו, שזה הוא לו טובה גמורה שישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה להיות נשמתו צרורה בצרור החיים את ה' אלהיו להתענג מזיו שכינתו, ולבל יעשוהו הבריות אלוה כאמור. וגם על זה כיוונו שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה כלומר שתוכל נפשו לשוב ולקבל את פני ה' אלהיו ולהיות כאשר היתה בּאָמְנָה אתו קודם הבריאה מה שלא תוכל לעשות כן אם תקשר בגוף החומרי שנתגשם בהרע שלא יוכל לעלות לדור בעליה עוד בשום פנים אם לא אחר התיקון הגמור אחר ביאת משיחנו במהרה בימינו אמן וכאמור.
1
ב׳או יאמר וישלחהו ה'. בשם הרחמים על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין ל"ז:) גלות מכפרת עוון. והוא היסורים אשר תחת הריגה שניתן לשוגג ולזה גם שם הרחמים הסכים לשלחו מגן עדן להיות נע ונד בארץ שעל ידי זה יכופר עוונו.
2
ג׳לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. לכאורה סימן זה אשר לוקח משם מיותר וכי סימנא צריך אל האדמה איזה היא, ויתכן לומר אשר לא כיוונה התורה אל עבודת האדמה כפשוטה לחרוש ולזרוע לשלחו לזה שיעבוד האדמה וכי זה תכלית בריאתו ועשייתו על הארץ. ואמנם הכוונה על האדמה העליונה הוא גן עדן העליון אשר שם חלק לכל ישראל והיא צריכה עבודה לְעָבְדָה במצוות עשה ולשמרה במצוות לא תעשה ובכל מצוה ומצוה שעושה נוטע לו אילן אחד באדמה ההיא העושה פירות. והוא רמז על תענוג עולם ההוא אשר מתחלק לכמה פרטי תענוגים עד אין שיעור וערך, כמו פירות אילני הארץ. והיא צריכה שמירה בלא תעשה לבל יקרב זר אליה ויחללה והיא קודש לה'. ושם מתעדנין הנשמות בזיו שכינת בוראם ברוך הוא, וכנגדו הוא גן עדן התחתון מקום דירת אדם הראשון ושם מתענגים ומתעדנים הנפשות והרוחות מבני אדם בזיו תענוגים המיוחד להם שאין ערך ודמיון לתענוג וחמדה וחשוקה הלזו בשום חפץ מחפצי העולם הזה. והוא אומרו לעבוד את האדמה כינוי לגן עדן אשר נקרא אדמה כמאמר הכתוב (בראשית ב', ט') ויצמח ה' מן האדמה כל עץ נחמד למראה ועץ החיים בתוך הגן וגו'. וכדי שלא נטעה לומר שכוונתו על האדמה הפשוטה עפר, הסמין בסימן גדול אשר לוקח משם כלומר שעתה נלקח משם בשילוחין האלו אדמה ההיא יעבוד וישמור שלא ליעול בכסופא לשם לעלמא דאתי, ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו אמן. על כן,
3