באר מים חיים, בראשית ל׳:י״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 30:11
א׳ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד. הנראה בטעם קריאת שם הזה כי כבר כתבנו למעלה אשר דרך לאה היה הכל להקטין את עצמה לומר אשר לא זכותה גרם להוליד כי אם חסדי שמים עליה שהרים מעפר דל עבור שהיתה שנואה בעיני בעלה, וכמאמר חז"ל (שם שם, ב') שעד שלא היה לה בנים היה דעת יעקב לגרשה כיון שהולידה בנים אמר, לאמן של אלו אני מגרש וכו' עיין שם. וכן עתה כאשר עמדה מלדת והכירה אשר פסקה האהבה מבעלה אליה חננה ה' מן השמים שתלד שפחתה על ברכה. וזה שאמרה בא גד, ג"ד הוא ג'ומל ד'לים כמאמר חז"ל (שבת קד.), לומר אשר חסד חנם חננה ה' עם היותה דלה מן המצוות מכל מקום דלותי ולי יהושיע וקראה שם הבן כך ג"ד להראות כי זה הוא מגמולת חסדי הקב"ה ולא בזכותה, ועל כן אמרה שתי תיבות במלה אחת בגד ולכאורה למה לא אמרה בפירוש בא גד, ואכן ידוע מספרי החכמה כי אותיות הא"ב כשהם כסדרן הם מורים על רחמי ה' וכשנקראים למפרע מורים על דיני אלהים וכאן שהיתה חפיצה להראות אשר זהו מחסדי המקום ולא זכתה ליזון בזרוע שגם הדין יסכים לזכותה בבנים לא רצתה לומר בא גד כי תוקדם הב' להא' ויורה על הדין ולזה אמרה תיבה אחת בגד להראות על רחמי המקום ברוך הוא.
1