באר מים חיים, בראשית ל׳:י״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 30:14
א׳וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה וגו'. ראיתי לשום לב על הענין הלזה מה מעלה מצאה רחל כל כך בדודאים האלו שהיתה חפיצה בהם כל כך, וגם מה שאמרה לאה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני מה ענין זה לזה ובפרט שהם דברים קטנים נמצאים בשדה למה לא תמלא לאה רצון אחותה בדבר מועט כזה ורחל הפקירה שכיבת יעקב הצדיק אצלה בעד הדודאים האלה הלא דבר הוא.
1
ב׳ואמנם מה שנראה לי הוא כי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש מה שקראם סתם דודאים ולא פירש מה הם ומה מעליותם וחשיבותם כי שמם מוכיח עליהם שהוא לשון אחים וריעים אהובים וכמו אורחת דודנים הנאמר בכתוב (ישעיה כ"א, י"ג), ומין הזה הוא סגולה להכניס האהבה והחיבה בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ועל כן נקראים דודאים מלשון דודים שהוא אחים ורעים האהובים. ועל כן ראובן בן לאה כשהלך בשדה מצא הדודאים האלו ונודע מכבר אשר ראובן נתן לבו מה שאביו קבע דירתו בקביעות אצל רחל ולא אצל אמו עד שבלבל יצועי אביו לזה הביאם אל אמו וסבר אולי על ידי זה יכנוס האהבה בלב יעקב אל אמו כי המה מסוגלים לזה. ואך הנה כבר כתבנו אשר אז הגם שהיה קביעת דירת יעקב אצל רחל מכל מקום נשתנה האהבה הרבה מבראשונה בראותו שאין לה בן, ואף אם לא היה בלב יעקב כזה מכל מקום רחל בודאי סברה כן אשר נפלה אהבת יעקב מעליה, ועל כן אמרה אל לאה אחותה תני נא לי מדודאי בנך, ואמרה מדודאי ולא דודאי בנך כי רצתה על כל פנים שתהיה שוה באהבתה אל לאה ועל כן חפצה גם כן קצת מדודאים האלו שיהיה אהבת יעקב אל שניהם בשוה. ולזה אמרה לאה המעט קחתך את אישי וגו' הנה עוד מעט לך מה שקבע דירתו אצלך בקביעות ותמיד עמך הוא ולקחת גם את דודאי בני זה האת פירוש עם כלומר את רוצה ליקח עוד אהבת יעקב אליך גם עם הדודאים שיהיה עוד יותר ממה שהוא עתה אצלך. וכאשר ראתה רחל שאינה חפיצה לתת לה הדודאים בחנם אמרה בנפשה מוטב לחלל שבת אחת וכו' ואתן לה לילה אחת משלי ולא יובטל האהבה העריבה מבעלי. (וכל אלה לא כיוונה בפשטות הדברים כהנהגות שטותי הבלי עולם הזה וכל כוונתה היה ביחודים וזיווגי עולמות עליונים כנודע) ואך בעשותה הדבר הגדול הזה להניח לה משלה משכב הצדיק על לילה אחת, לא חפצה בעד קצת הדודאים כי אם שתקח כל הדודאים ובזה תושווה עם לאה, והבן.
2
ג׳ולזה אמרה לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך כלומר כל הדודאים אם תתן לי אוותר לך זאת. ולאה קיבלה זאת כי סברה מוטב שאקדים לדבר מצוה להעמיד שבטים ויהיה האהבה כמו שהיה ועל כן אמרה לאה ליעקב כי שכור שכרתיך בדודאי בני, כלומר כפל שכר נתתי, כי אילו נתתי מקצת הדודאים היה מגיע לי איזה שכר ועכשיו שנתתי כולם ודאי מגיע לי שכר גדול ועל כן אלי תבוא וגו' כי הן לא חמלתי על עצמי ולא חשבתי על הסוף, בכדי שאקדים למצוה. ולזה בראות יעקב טוב כוונתה כוונת אמת שבה שמתאוית להעמיד שבטים שמע אליה ונתן לה חפצה וישכב עמה בלילה הוא.
3