באר מים חיים, בראשית ל׳:כ״הBe'er Mayim Chaim, Genesis 30:25
א׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי. נודע דרשת חז"ל (בראשית רבה ע"ג, ז') בזה לפי שנולד שטנו של עשו רצה לשוב. ועוד נראה בזה על פי המבואר בזוה"ק (פרשה זו קנ"ח.) ושורש הדברים כי יעקב לא רצה שיושלמו הי"ב שבטי יה בארץ נכריה כי אם בארץ המקודש, לשתי טעמים המבוארים שם. וכתב עוד שם עד אתערית רחל בשמא דא דכתיב יוסף ה' לי בן אחר ידע יעקב דאיהו אתחזייא לאשלמא כולהו שבטין וכו'. וזה מאמר הכתוב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וידע משם הזה שיהיה לו עוד בן אחד להשלים השבטים על כן ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו', והנה עד לא נתעברה רחל מבנימין עדיין הלך יעקב אחר עצת לבן להיות אתו וכיון שנתעברה מבנימין הוכרח לברוח מלבן בלא דעתו לפי שמדעתו לא היה חפץ להניחו והוא היה מוכרח להשלים השבטים בארץ הקדושה וגם עבור קבורת רחל כמו שאיתא בזוה"ק שם. ועוד יאמר ויהי כאשר ילדה רחל וגו' להודיע צדקת יעקב אבינו כי אף על פי שנולד יוסף שהוא שטן להאומות והיה יכול לצאת מלבן אף ביד חזקה להלחם בו מכל מקום לא רצה לצאת כי אם עד אשר יטול רשות מאתו וזה הוא כדברי הזוה"ק ממש שפתח בכתוב הזה ויהי כאשר ילדה רחל וגו' ואומר תא חזי שלימותא דיעקב דלא בעי למיזל אלא ברשותא דלבן וכו'.
1
ב׳ואלכה אל מקומי ולארצי. פירוש לא תאמר שרצוני ללכת ממך ואתישב במקום אחר לא כן כי רק רצוני ללכת לשבת במקומי וארצי הראשון וקדושת הארץ כבר נודע.
2