באר מים חיים, בראשית ל׳:מ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 30:40
א׳והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. הנראה לפרש הכתוב כמין חומר ואני אומר שהכתוב יגיד בזה צדקות גדול מיעקב אבינו, כי הן אחר כל הרמאות שעשה לו לבן אשר מהראוי היה על כל פנים להחזיק הצאן שלו אשר נולד לו בתוך הצאן כדי שיחמנה הצאן אליהם וילדו כמותם, ואכן יעקב לפי שצדיק גמור היה וירא את ה' מאוד והיה מפחד ובא שלא יאמר לבן לפני הבריות כי יעקב הוא העושה דבר שלא כהוגן שמחזיק את צאנו המנומר בתוך הצאן בכדי שילדו כמותם ויאמר שזה נכלל בתוך התנאי שאמר לו הסר משם כל שה נקוד וטלוא, אף שזה שקר הוא כי יעקב לא אמר רק שיקח את שלו שלא יהיו ניכרים אחר כך ויאמר לבן שהם צאנו כאשר אמר בפירוש וענתה בי צדקתי וגו' עד גנוב הוא אתי. ועבור זה לבד צוה לו להבדילם אבל לא מפני שיחמו הצאן אליהם כי על כל פנים צריך להיות גם כן מאלו הצאן שיהיה גם חלק בהן כאשר אמרנו למעלה. והן עתה כאשר לבן לקח את כל הצאן המנומר ודאי שהיה מותר להחזיקם בתוך הצאן כי שוב לא יתערב צאן לבן בהם כי אין באלו אף אחד. מכל מקום כיון שזה לבן הרמאי, ויאמר שהמדובר היה בכדי שלא יחם הצאן אליהם וכאשר כבר עשה ברשעו שלקח את כל התישים אף הגדולים הניכרים בכדי שלא יהיה שום מנומר ושום לבן בעדרו ויגיד לבריות כי יעקב עשה לו שלא כדין וח"ו יתחלל שמו בפי הבריות על ידו. עשה לפנים משורת הדין והלך בעצמו והבדיל אותם הנולדים לו המנומרים בעדר לבד שלא יהיו כלל בתוך הצאן שלא יהיה פתחון פה לאותו רשע לומר עליו כלל שהוא עושה דבר שאינו. ולא מבעיא שלקח הקטנים שעל זה הותנה בצאן לבן אלא אף את הגדולים לקח כאשר עשה לבן ברשעו ורמאתו, כן הוא עשה בצדקו לקחת בעצמו את צאנו הקטנים עם הגדולים שלא ישאר שום מנומר בהעדר, וכל רואיו יעידין ויגידון כי לא עולתה בו מחוט ועד שרוך נעל.
1
ב׳וזה אומרו והכשבים הפריד יעקב. כלומר הכשבים שלו כי מי שבא לכלל כשב קטן או גדול הפרידם יעקב בפני עצמו. וכפל עוד בצדקו שלא יאמר לבן כי הוא מרמה אותו לעמוד עדרו בצד העדר כדי שיסתכלו אלו באלו וילדו כמותם כדרך אלו הרשעים והרמאים שכל מה שיודע בעצמו מדברי השקר והמרמה אומרו על חבירו ותולה בו, ועל כן לקח עדר שלו ונתנם רחוק סמוך לצאן לבן אלה הצאן שהיה ביד בני לבן שאלו הם של לבן לבד שאין ליעקב חלק בהם והם היו דרך ג' ימים לבין עדרו ונתנם שם שלא יהיה מקום ואופן לומר שיעקב עושה איזה ערמה ומרמה בדבר ואך לא נתנם קרוב וסמוך כל כך לצאן לבן שיהיו נראים כעדר אחד שלא יאמר לבן אחר כך כי שלו הם רק היו סמוכים כמלוא עיניהם כל עוד שהיו יכולין לראות אחד אל חבירו לא רחוק מזה ולא קרוב מזה וזה אומרו ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן. כלומר ששם פני הצאן אל אלו העקודים והחומים אשר בצאן לבן הרחוקים אשר ביד בניו ואך וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן שיהיו סמוכים כל כך שיהיו ביחד רק הרחיקם שיהיה רק פני הצאן אליהם להפרישם כראות פניהם.
2
ג׳והכתוב בא ללמד לאדם דעה השכל ובינה איך הצדיקים עובדים את ה' בכל לבבם ומפקירים את אשר להם אף במקום שהאמת אתם מכל וכל. כי גדלה יראתם את פני ה' ויראים מחילול שמו יתברך אף על תנועה קלה שבקלות כמו שעשה יעקב אבינו אף שרימה אותו לבן הארמי ובכוון הסיר גם התישים מה שלא עלה זה כלל על דעת יעקב אבינו ועשה עצמו כאילו יעקב מדבר דברים אחרים. ואך כשישנה יעקב יהיה פתחון פה לאותו רשע לומר כי יעקב אינו עושה כהוגן ויתחלל שם שמים ח"ו עשה גם הוא כמו שרצה לבן להסיר כל צאנו מעדרו הקטנים עם הגדולים כדי להסיר ממנו עקשות פה, אף מי שיעקש פה לדבר סרה מה שאינו עולה בדעת אדם כלל. מרוב מורא ופחדו מאלהים הפקיר את שלו כדי שלא יהיה חילול ה' על ידו ח"ו.
3