באר מים חיים, בראשית ל״א:ל״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 31:32
א׳עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה. קילל קללה נמרצת לומר אשר ודאי חייב מיתה לשמים שח"ו נטלם לשם עבודה זרה ולא ידע יעקב מזה כי רחל לקחתם וח"ו לא לעצמה רק גנבתם מאביה להציל אביה מרשעתו. וזה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ע"ד, ט') כי מאותה קללה מתה רחל, לא מהקללה עצמה. כי ח"ו לא זה דעת רחל מה שקילל יעקב, ואמנם באדם גדול כמותו נודע אומרם ז"ל (מועד קטן י".) ברית כרותה לשפתים. וביותר נגעה בה מדת הדין בעת הסכנה בשעת לידתה שאז אף בדבר כל דהוא נתפס כמאמר חז"ל (שבת ל"א:) על ג' עבירות נשים מתות וכו' על שאינן זהירות וכו'. פירוש שח"ו אינם עוברין על העבירה בפועל ממש במרד ובמעל כי אם אינם זהירים בהן מה שלא היו ראוין לעונש בעת אחר, עתה בעת הסכנה השטן מקטרג. וכן כאן הקללה גופא לא חלה כי אם ממאמר פה הצדיק ואם לא בשעת לדתה לא היתה מתה, ושעת הסכנה היא שגרמה המיתה, וזה שניצצה רוח הקודש ברחל אמנו ואמרה לאביה דרך נשים לי כלומר הדבר הזה הוא לי כדרך הנשים להיות מתות בשעת לידתן וכן זה לא אצא נקי ממנו.
1