באר מים חיים, בראשית ל״ב:י׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10

א׳ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו'. פירוש הנה אצל אבותי אברהם יצחק היה בהם כח שיתנהגו אף לפי מדת דינו של הקב"ה כביכול והיה נקרא עליהם אלהי אברהם וגו' בחינת אלהים מדת הדין כי היו בבחינת אבירי לב הרחוקים מצדקה שאמרו חז"ל (ברכות י"ז:) שכל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע כי כל כך היטיבו מעשיהם שאף על פי הדין מגיע להם כל הטובות, אבל לי ה' האומר אלי וגו' שאיני כדאי להתנהג לפי בחינת מדת הדין כי אם הוי"ה שם הרחמים הוא האומר אלי שוב לארצך וגו' (ובזה מיושב קושית רש"י ז"ל שכתב מהו זה שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לומר האומר אלי וגו' והבן) וגם זאת היה לפי שראה ה' בעניי בהיותי גר בארץ נכריה הגדיל טובו וחסדו עלי לאמר שוב לארצך ולמולדתך שלא להיות גר בארץ והכל מצד הרחמים כי אני לפי פחיתת ערכי איני ראוי ליותר אשר על כן אם לא למעני יעשה תעשה בזכות אבותי שהיו ניזונין בזרוע ונשאר זכותם לבני בניהם להיות כח בהם להפך מדת הדין לרחמים.
1
ב׳ועוד כיוון בדבריו אלה ליחד שם ה' בתפילתו ביחודא שלים ליחד ולחבר מדותיו של הקב"ה אחת לאחת בבחינה שאמרו חז"ל (ברכות ל"ב.) לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה תחילה ואחר כך יתפלל. ונודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל סידור השבח הזה שהוא יחוד המדות הקדושים שזה הוא עיקר הורדת השפע והברכה לכל באי עולם, שאחר כך על ידי התפילה נמשך מלמעלה מעלה הברכה והשפע הזו שהתפלל עליה על ידי צינורות השפע המושפעים והולכים ממדה אל מדה בבחינת מקבלין דין מן דין והכל כשהן מתיחדין אחד אל אחד. ולזה הסדיר כאן יעקב אבינו שבחו של מקום ברוך הוא בסדר המדות ואמר אלהי אבי אברהם דרועא ימינא ואלהי אבי יצחק דרועא שמאלא ה' האומר אלי בחינת תפארת גופא והוא בחינת ג' קוין הכוללין בחינת היחוד בתשע מדות הראשונות ומשם עד בחינת המלכות הנקראת ארץ ישראל וזה שוב לארצך וגו' (והוא על דרך מאמר הכתוב (ישעיה ט', ה') פלא יועץ וגו' עד שר שלום כללן כולן ויצא בשלום כנודע).
2
ג׳ואיטיבה עמך. הגם שלא מצינו שיאמר לו הקב"ה לשון זה כי אם שוב אל ארץ אבותיך וגו' ואהיה עמך וגו', אפשר לומר כי הנה פירוש ואהיה עמך יסובב על ב' דרכים והכל אחד. א', הוא על דבר הטובה, כי כשהקב"ה מיטיב לאדם ומשפיע לו ברכתו אז ביותר ממה שהאדם מתענג מזה, כביכול הקב"ה שש ושמח בזה כי חפץ חסד הוא ויותר ממה שהעגל רוצה וכו' (פסחים קי"ב.), ובזה שהקב"ה מתענג מזה, מגיע עוד יותר ויותר שפע ברכה לאדם הזה על שגרם נחת רוח לפניו יתברך שמו במה שהקב"ה משפיע לו והוא מקבלו על נכון כידוע. וזה ואהיה עמך כלומר שאהיה כמו אתה כמו שאתה תתענג מהברכה כן אני אקבל תענוג ונחת רוח ויגיע לך עוד ברכה מזה. והב', הוא להיפוך ח"ו כשהאדם מצטער אז שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו' כמאמר חז"ל (סנהדרין מ"ו.). ובכל צרתם לו צר, כי צער האב גדול בחולשת בנו מצער הבן. וגם זה הוא טובה לאדם שכאשר האדם חוזר בתשובה והקב"ה מושיעו מצרתו אז מקבל שכר גם כן על ישועת ה' במה שיצא מצרתו כביכול ברוך הוא. וזה אומרם ז"ל (ברכות ח.) מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם והבן. וגם זה הוא ואהיה עמך כאמור שאהיה כמו אתה ממש להיות בצרתם לו צר כביכול, ואמנם יעקב אבינו הבין כי ודאי הבטחת ואהיה עמך שאמר לו הוא על הטובה כי למה לי לבשרו בעודו בבית לבן בצרה שיהיה עמו עוד בצרה בבית אבותיו וכמו שאמר משה רבינו ע"ה דיה לצרה בשעתה ולזה אמר הלא אמרת לי ואיטיבה עמך כלומר שעמך גם לי יטיב כי אתה תהיה בטובה וממילא גם אני אקבל טובה ותענוג מזה ובזאת אני באתי להפיל תחנתי לפניך.
3