באר מים חיים, בראשית ל״ב:י״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 32:13
א׳ואתה אמרת היטב איטיב וגו' ושמתי את זרעך וגו'. לכאורה יקשה ממה נפשך אם היה נכון לבו בטוח בדבר ה' במה שאמר לו היטב איטיב עמך ולא היה ירא שמא יגרום החטא אם כן מה היה ירא פן יבוא והכני וגו' ואם היה ירא שמא יגרום החטא אם כן מה מועיל זה שאמר לו היטב איטיב עמך. ואכן הכל סובב הולך למה שכתבתי למעלה כי עיקר יראת יעקב היה שלא יתחלל שם שמים על ידו במה שכולם ידעו כי ה' אלהיו מתקיים על ידו ועשה לו נסים עד הנה. ולזה אמר ואתה אמרת והבטחת לי והנה אני יודע שקטנתי מכל החסדים ושמא יגרום החטא ח"ו לבטל ההבטחה אבל כל העולם אינם יודעים זאת ומחזיקים אותי למתהלך לפני ה' ויודעין מהבטחתך, ועתה כראותם ח"ו אבדן מולדתי יתחלל שמך לומר ח"ו דברים אשר לא כן. ועוד הנה נודע מאמר חז"ל (ברכות ז'.) כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אף על תנאי אינו חוזר. אשר על כן יעקב אבינו ודאי לא היה ירא מעצמו או על כליון זרעו בשום פנים, רק יראתו היה שלא יכה אם אחת על בנים כלומר עם בניה, והבטחת הקב"ה יתקיים בהנשארים שהם יפרו וירבו כחול הים. ועל כן אמר הנה שתי הבטחות הבטחתני אחת על עצמי ואחת על זרעי ואמרת ושמתי את זרעך וגו' וסתם זרעך משמע כל הזרע אשר יצא ממני יפריון וירביון כחול הים כי לא אמרת לי כמו לאברהם (בראשית כ"א, י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק כמאמר חז"ל (נדרים ל"א), כי אם סתם זרעך כל זרעי ועל כן חלילה לו לנגוע בקצהו, ולא יגרום קטנות זכויותו לקלקל משמעות הבטחה זו.
1