באר מים חיים, בראשית ל״ב:כ״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 32:27
א׳ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו'. נראה ברמז הכתוב הזה כי נודע וכבר כתבנו קצת למעלה כי בצדיקים ההולכים לפני ה' מלאך רע בעל כורחו יענה אמן וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה היצר הרע שמסייעו לעבודת בוראו כמאמר חז"ל (ברכות נ"ד.) בכל לבבך בשני יצריך יצר טוב ויצר הרע. ועיקר הסיוע הוא כי הנה מדות הרעות שיש בלב האדם כמו אש החימה והקנאה והתאוה והזירוז לעסקי העולם כולם כוחות היצר הרע הם ותאוותיו, וכשהאדם נותן לב בכל אלה איך הוא מתאוה וחושק לתאוות עולם הזה והקנאה שמקנא לחבירו במה יש לו יותר ממנו ואש הזירוז לחמדת עולם הזה להיות יום ולילה לא ינוח ולא ישקוט לחשוב מחשבות ולדבר בדברים שבלב ובעל פה ולעשות עשיות שונות בכל יום תמיד בכדי להגיע אל טרפו לחם חוקו ומלבושי כבוד ומזון אשה ובנים וכדומה. ומתיישב בשכלו למה יגרע כל כך הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, מגוף העכור הנבזה שהיום כאן ומחר בקבר לעסוק יומם ולילה בכל לבבו ונפשו ומאודו על עסקי גופו, ועסקי נשמתו אינו עולה כלל על זכרונו. ואף בשעה שהוא עוסק קצת בצרכי נשמתו כמו בעת התפילה ותפילין וכדומה מחשבתו קשורה וצמודה וטרודה בעסקי גופו בהבלי עולם. וכשהוא משים זאת על לבו ומתחרט על העבר ומתחיל ללקט נתיב לאלהים אז לוקח כל בחינת יצר הרע שהוא המדות הרעות הנזכרים, לעבודת האל יתעלה להיות מתאוה וחומד וחושק לעבודתו ולהדבק בו ולעשות נחת רוח לפניו. ומתקנא מאוד באדם גדול לעשות כמעשהו ומבעיר אש להבה שבקרבו להיות בוער כרשפי אש לרדוף תמיד בגודל זירוז אש התבערה לעשות רצונו יתברך, ולא יעצרנו גשם ושלג ולא יעכבנו דבר ולא יערב לו שום תאוה מתאוות עולם הזה אפילו בעת עוסקו בה, מפני התלהבותו מאוד לדביקות ה' ולעשות נחת רוח לפניו. וכל אלה חלקי היצר הרע הם רק שהוא מוכרח להעשות שותף לעבודתו לתת מחלקו לנחת רוח בוראנו יתברך שמו. (ועיין ברעיא מהימנא בא (דף מ"ב) בפסוק ופטר חמור תפדה בשה וגו' שביאר שם בכזה עיין שם).
1
ב׳והנה עליית השחר כבר כתבנו למעלה שמורה על התגברות כח האדם על כוחות הרעים ונאמר עליו אז (בראשית א', כ"ו) וירדו בדגת הים ובעוף השמים. ועל כן אמר שרו של עשו הוא הס"מ הוא היצר הרע שלחני כי עלה השחר כלומר בעת עליות השחר שהוא התגברות האדם, שלחני מאתך שעל כל פנים לא אעזור לך בחלקי להיות שותף לעבודתך בעל כורחי. ועל זה השיבו יעקב ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני פירוש לא אעשה כמו שאתה רוצה כי אם ברכתני כלומר שאקבל גם מאתך ברכה על ידי העבודה לה' בחלקך כי על ידי העבודה הזו הקב"ה וברוך שמו מוריק ברכה ושפע לראש צדיק בכפלי כפליים, כי בזה מהפכין מדת הדין לרחמים אחרי שנוטלין כוחות היצר הרע הנמשכים משורש הדינים לעבוד עמהם עבודת ה' בזה נתהפך הדין לרחמים ומשמאל ומימין על ישראל שלום, ואז שלום שלום לרחוק ולקרוב (ישעיה נ"ז, י"ט) ואמרו חז"ל (ברכות ל"ד:) לרחוק ברישא והדר לקרוב כלומר לזה שנוטל דברים הרחוקים מאתו יתברך והוא כוחות הדינים ויצר הרע ומקרבן לה' לזה אומרים תחילה שלום כי לו הוא שלום משמאל ומימין ועליו אמר הכתוב (ירמיה ט"ו, י"ט) ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה. כי זה הוא ממש יקר מזולל, מרע טוב, מטמא טהור, ואז כפי תהיה. ואמרו חז"ל בזה (בבא מציעא פ"ה.) הקב"ה גוזר גזירה והוא מבטלה והוא משום שבו כח להפך מדת הדין לרחמים ובו מתקיים (בראשית כ"ז, ל"ו) את בכֹרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, כי שורש הדינים נקראים בכור כנודע מדברי הרב זללה"ה בליקוטי תורה, כי על כן קין ועשו היו בכורים שהם שורש הדינים והוא לוקח הבכֹרה הלזו ומהפכה לטוב אז על ידי זה נתהפך לו הבכֹרה לברכה ואת ברכתי לקח כי הוא הברכה האמיתית כשבאה משורש הדין כאשר הארכנו בזה במקום אחר. וזה שאמר לו לא אשלחך לדון אותך בשילוחין לבד מאתי כי אם ברכתני שעוד אקבל הברכה הגדולה הנפלאה על ידי זה. ועל כן לא אמר לו כי אם תברכני כי עיקר כוונתו היה שיתברך על ידו ממקור הברכות מאת שמו יתברך ולא שהוא יברך אותו דוקא, ועל כן אמר לו כי שרית עם אלהים וגו' כלומר שזכית שאלהים בחינת הדין הוא עמך להיטיב לך כחפצך והוא הברכה הנפלאה תכלית וקץ כל הברכות כנודע.
2
ג׳גם יאמר כי אם ברכתני. על דרך מאמר חז"ל (דברים רבה א', ד') אצל ברכת בלעם ראוין היו הברכות להאמר על ידי משה רק שלא יאמרו אוהבן ברכן וכו' כי הברכה האמורה לאדם מפי שונאו הוא יותר ניכר לעין ומתפרסם במה שגם אויביו משלים אתו על כן רצה יעקב שמלאך רע גם כן יברך אותו בעל כורחו ואז משמאל ומימין על ישראל שלום.
3