באר מים חיים, בראשית ל״ב:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:3
א׳ויאמר יעקב כאשר ראם וגו'. מלת כאשר ראם לכאורה מיותר והיה די לומר ויאמר יעקב מחנה אלהים וכו', ואולי יאמר שיעקב הכירם כי הם מלאכי ארץ ישראל ולא של חוץ לארץ מפני שכבר ראם בחלומו שהיו עולים בסולם המלאכים מארץ ישראל, ולזה ויאמר יעקב כאשר ראם כלומר שיעקב אמר שהללו הם שראם בחלום הלילה ועל כן מחנה אלהים זה ממחנה שכינה השרוי בארץ. או שמלת כאשר ראם הוא נתינת טעם לומר לפי שכבר ראם על כן אמר מחנה אלהים זה ממחנה נחלת אלהים מארץ ישראל כי הכירם ועל כן ויקרא שם המקום ההוא מחנים על שם הנס שנעשה לו, כי הנה בהליכתו לחרן מיד כשבא להר המוריה עלו מלאכי ארץ ישראל וירדו מלאכי חוץ לארץ כי שם שער השמים לעלות מארץ לשמים ולרדת דרך שם, והיה סבור שגם עתה ילכו אתו מלאכי חוץ לארץ עד הר המוריה שער השמים לעלות דרך שמה ושם ירדו מלאכי ארץ ישראל לילך עמו בארץ, ועתה כשפגעו בו מלאכי ארץ ישראל בקצה גבול חוץ לארץ שבאו לקראתו וידע שבודאי גם מלאכי חוץ לארץ ילכו עמו עד הר המוריה לעלות בשער השמים, ונמצא ילך עד שם בשני מחנות ועל כן קרא כן למקום ההוא לזכרון הנס כי כן היה דרכם כמו (בראשית ט"ז, י"ד) באר לחי רואי, או (שמות י"ז, ט"ו) ה' נסי וכדומה.
1
ב׳והנה חז"ל אמרו (בראשית רבה ע"ד, י"ז) ששים רבוא מלאכים היו עם יעקב והנה איש אשר אלה לו ודאי שאין לו להתפחד מעשו אחיו כי מלאכי אש אתו לאלפים ורבבות לשמרו מכל צד, ואך מבואר בזוה"ק (וישלח קס"ו:) בסוד הכתוב (משלי י"ב, ט') טוב נקלה ועבד לו, דא יעקב דמאיך רוחיה לגבי דעשו בגין דלבתר ליהוי עבד לו וישלט עלוהי וכו' ועל דא מיד הוי נקלה ולבתר האי דאיהו מתכבד יהיה עבד לו. ולזה סמך הכתוב לכאן וישלח יעקב מלאכים וגו' לומר כי אף שהיו אתו מחנות המלאכים הללו הראה הכנעה לפני עשו וקראו אדוני בכדי למשול עליו לבסוף להכניעו תחת כפות רגליו. וגם לגודל צדקת יעקב אבינו שקיים בנפשו (שם כ"ח, י"ד) אשרי אדם מפחד תמיד, ותמיד היה יראתו על פניו שמא יגרום החטא לא רצה לסמוך על הנס שיעשה לו כי אולי ח"ו יפגום בדבר מה ויניחוהו המלאכים לבדו, ושלח מלאכים אליו ולפייסו. או אפשר שלא רצה ליהנות ממעשה נסים כי כל הנעשה לו נס מנכין לו מזכויותיו כמאמר חז"ל (תענית כ:), והיה טוב לו יותר להתנצח בעולם הזה להתהפך לעבד לעשו, ויהיה שמור לו זכויותיו לעולם הבא.
2