באר מים חיים, בראשית ל״ג:ה׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:5
א׳וישא את עיניו וירא את הנשים וגו'. הרמב"ן ז"ל מקשה למה לא השיבו יעקב כי אם באחת שהוא שאל על הנשים ועל הילדים והוא לא השיבו כי אם על הילדים. ומה שנראה לי הוא כי הנה ודאי ידע עשו שאלו נשיו וילדיו רק כשראה לפניו תיכף השפחות וילדיהן שהיו ראשונים עליהן שאל מי אלה לך כי הלא אבינו יצחק לא צוך רק ולקחת מבנות לבן אחי אמך ולא משפחות לבן ועל זה השיבו הילדים אשר חנן וגו' כי הנה רחל עקרה היתה ולא נפקדה בבנים כי אם על ידי בלהה שפחתה כמאמרה (לעיל ל', ג') ואבנה גם אנכי ממנה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"א, ז') שאמר לה יעקב זקנתי הכניסה צרתה לביתה וכו'. וכאשר אמרה אחר כך (שם שם, ו') דנני אלהים וגו' ופירש רש"י דנני וחייבני וזיכני כלומר מתחילה היה מדת הדין מתוחה כנגדי מלהוליד ואחר כך זיכני על ידי הכנסת צרתי לביתי (ומכל שכן על פי המבואר בדברי מרן הרב האר"י ז"ל שרחל לא היתה יכולה להוליד עבור שלא היה לה ה"א בשמה ונתנה את בלהה ליעקב ולקחה מאתה ה"א אחת משני ההי"ן שבשמה עיין שם) ועל כן היה מוכרח יעקב לישא את בלהה שפחת רחל. ואחר כך גם לאה כשפסקה מלדת נתנה שפחתה לאישה. ולזה אמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך כי אלהים מדת הדין היה מעכב מהיות לי בנים ועל ידי השפחות חנני אלהים והנם לפניך. ולזה אמר הכתוב אחר זה,
1