באר מים חיים, בראשית ל״ג:ט׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9
א׳ויאמר עשו יש לי רב וגו'. חז"ל אמרו (שם) יש לי רב מכות וכו' ולכאורה לא יובן מה תשובה זו כאן, ונראה שדבר אחר כיוונו בזה והוא שאמר ליה עשו ליעקב אם הייתי רוצה להכותך דרך מלחמה יש לי רב מכות המה כתות החיצונים והקליפות שמסטרא דיליה שהמה מוכנים בשליחתן לדבר רע להכות ולפצוע כי זה חשקם ותאותם מעודם לרע ואגב רמז לו לשלוח השטן משחית אחד הנקרא רי"ב, שעליו נאמר (תהלים ל"ז, ל"ב) צופה רשע לצדיק ומבקש וגו' (כמו שמובא בסידור האר"י ז"ל בכוונת המזוזה עיין שם היטב) והוא תחת יד עמלק והוא שהטעה את שאול המלך כשבא עד עיר עמלק להלחם נאמר שם (שמואל-א ט"ו, ה') וירב בנחל ירב אותיות רי"ב שהטעה אותו לדמות מלחמת עמלק להורג נפש מישראל שצותה התורה להביא עגלה ערופה בנחל. וזה שאמר יש לי רב כאילו אמר יש לירב לומר כי אם הייתי רוצה לבוא ברי"ב וקטטה עמך יש לי רי"ב הזה שמוכן לפורעניות. ואך כאשר פתחת בשלום ורצית באהבתי והכל עשית למצוא חן בעיני להיות שלום בינינו הנה יהי לך אשר לך כלומר הדבר אשר הוא לך יהי שלך לעולם ויתקיים בך.
1
ב׳גם יאמר יהי לך אשר לך. ואמרו חז"ל (שם) כאן הודה לו על הברכות ולכאורה מנין יצא להם זה, ואמנם שפרשוהו שאמר יהי לך אשר לך כלומר יהי זה שלך כי באמת אשר לך הוא שאפילו יבוא לידי שלך ממש הוא כי מה שקנה עבד קנה רבו ונודע מה שפסק הרמב"ם ז"ל בפרק ז' מהלכות עבדים באחד שנתן מתנה לעבדו ושייר קרקע כל שהוא לא אמר כלום ונשאר הכל תחת יד האדון הן העבד הן הנכסים שלא כתב ליה אלא לחנופי וכו' עיין שם. על כן יהי לך אשר לך כי הכל שלך הוא. ומוכח מזה שכאן הודה לו על הברכות וזה הוא המילתא טבא שאמר חד מעמא דארעא לפני ר' יהושע (בראשית רבה ע"ח, י"ב) שאותן הדורנות שנתן יעקב לעשו עתידין להחזירם למלך המשיח שנאמר (תהלים ע"ב, י') מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מנחה יביאו אין כתיב אלא ישיבו וכו' כי באמת המתנה אינה שלו ולא קנתה לו כלום ורק לחנופי אמר ליה וחונפין לרשעים בעולם הזה כמאמר חז"ל (סוטה מ"א:) אבל לעתיד לבוא אם ירצה ה' שתעבור החנופה, ואמת מארץ תצמח (תהלים פ"ה, י"ב) אז ישיבו המנחה לאשר לו הוא. או אפשר שכך אמר לו הלואי יהי לך אשר לך ולא כולו שלך, ששלי ושלך שלך הוא כי מה שקנה עבד קנה רבו כאמור.
2
ג׳גם ירמוז באמרו יהי לך אשר לך. למה שידוע מכתבי קודש מרן האר"י ז"ל שאור מדת הבינה הידוע נקראת יובל ששם דרור וחירות מבלי נגוע בקצהו מאחיזת החיצונים לא מניה ולא מקצתיה כי שם שער הנו"ן שהוא יובל וחירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות כנודע. ועל כן באדם צדיק שהשיג בחינת נשמה והוא הנלקחת מעולם הבריאה ששם בחינת הבינה. אין שום אדם רע יכול להתגולל עליו ולשלוט בו כי שם משומר ממגע נכרי וזר לא יקרב אליה כי קודש הוא לה', וזה היה מפלת המן הרשע שרצה לאחוז בסבך בקרן מקום גבוה כאשר הביט שורש נשמת מרדכי שהוא מרי דכיא נקי וזך מכל סיג ופסולת מקום שער החמשים רצה לעלות אחריו בסולם ועשה עץ גבוה חמשים אמה זה לעומת זה להזיק למרדכי הצדיק ומשם נפל ונהרג כי אור הלזה שורפת ומכלת כל הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה ומנערת את רשעי ארץ. ולזה אמרו חז"ל (חולין קל"ט:) המן מן התורה מניין שנאמר (בראשית ג', י"א) המן העץ וגו' ולכאורה זה פלא. ואמנם כי שאלו היכן מרומז מפלת המן בתורה מאין בא מפלתו כך בפתע פתאום ואמרו המן העץ וגו' כי זה נאמר עליו המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת כי שער הנו"ן טמור וגנוז ונצטוו לבלתי עלות שם ונגוע בקצהו והוא עלה ומשם קבורתו. ואמנם עשו בנו של יצחק היה, וידע שחלילה לו לעלות שמה על כן אמר לו יהי לך אשר לך כי ל"ך היא בחינת החמשים במספרו וזה לך יהיה ואיני רוצה לנגוע שם שלא אכוה בגחלתו.
3
ד׳או כה יאמר כי הנה בהגיע האור הזה למטה היא שורפת ומכלת כל הקוצים והחוחים אחיזת עשו על כן אמר יהי לך אשר לך פירוש כל האורות המושפעים מבחינת ל"ך שהוא בחינת החמשים יהי לך ויתקיים בך ולא יתערבו בשלי לכלות אותי וכל אשר לי. אבל לא כדבריו כן הוא כי אם ירצה ה' בעת התיקון אור יאיר בכל העולמות מבחינה זו ואז האלילים כליל יחלוף ורוח הטומאה יעבור מן הארץ כנודע לחכמי לב.
4
ה׳ועוד רמז בזה כי נודע מה שכתב הרב ז"ל בליקוטי תורה בפסוק (שמות ג', ד') וירא ה' כי סר לראות שס"ר חושבן עשר הויות ה' חסדים וה' גבורות ורומז שנמתקו הגבורות בחסדים, וידוע אשר בהמתקת הגבורות מתבטלין כל הקליפות. והנה עשו אמר למעלה יש לי רב וכתבנו שם שכיוון על משחית הרי"ב שלו עיין שם. ועל כן היה ירא שלא יצטרף אליו עוד בחינת חמשים. ורי"ב עם חמשים הוא בגימטריא סר עם ב' האותיות. וכאשר יעשה בחינת סר הרומז למיתוק הגבורות יתבטל הרי"ב שלו. ועל כן אמר יהי לך אשר לך שלא יתערב אצלו בחינת חמשים להמתיק הגבורות (ואפשר זה תרגם אונקלוס (שם ז', כ"ז) על אם מאן אתה לשלח אם מסרב את וגו' כי סרב הוא רמז על סר עם ב' אותיות כנזכר ואם אתה תחזק את לבך למאן אף אחר בחינת סר הרומז על המיתוק, הנני שולח מחר ארבה וגו').
5