באר מים חיים, בראשית ל״ז:י״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 37:11
א׳ואביו שמר את הדבר. בלבו, כי ידע כי לא דבר ריק הוא ואמנם הנה חז"ל (לשון רש"י כאן) אמרו בטעם הגערה בכדי להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו ושניהם מרומזים בכתוב כי מהסמיכות מלת ויגער בו למלת אל אחיו נראה שטעם הגערה היה בשביל אחיו שלא יקנאוהו אבל במה שאמר ויגער בו מרמז שגם בו ובשבילו היתה הגערה לטובתו שלא יתבטל בחדוותא והאי ויגער בו נדרש לפניו ולאחריו. ואכן כי עבור אחיו היה די בגערה לבד להסיר הקנאה ואך ויאמר לו בשבילו להוציא מלבו כל דבר החלום שיסבור הוא שהחלום שוא ידבר כי הבא נבוא וגו' ואמך הלא כבר מתה, והוא יוסף לא ידע שהדבר מגיע לבלהה וגם לא ידע שאין חלום בלא דבר בטל אבל אביו ידע בשניהם ולכך שמר את הדבר.
1
ב׳או יאמר ואביו שמר את הדבר. פירוש שאביו שמר והמתין אם יתקיים גם בו שהוא ישתחוה, והדבר הבטל הוא אמו שלא יתקיים או שהדבר מגיע לבלהה והדבר הבטל הוא שהוא לא יזכה לזה לראותו במלוכה, וזה ואביו שמר והמתין לראות אם יתקיים גם בו או לא. ובאמת ברמז השמש והירח הוא רמז ליסוד אבא המתגלה ביסוד אימא ושניהם מאירים והולכים עד יסוד צדיק בחינת יוסף והגם שיסוד אימא אינו מגיע כי אם עד החזה מכל מקום הארתה מתפשט ובא עד צדיק יסוד עולם ושם יוצאין שלושתן.
2