באר מים חיים, בראשית ל״ז:ט״וBe'er Mayim Chaim, Genesis 37:15
א׳וימצאהו איש והנה תעה וגו'. יגיד הכתוב בזה צדקת יוסף הצדיק כי בכל לבבו ונפשו ומאודו רץ לעשות שליחות אביו לקיים מצות בוראו כיבוד אב אף במקום חשש סכנה שלו כי בודאי גם הוא ידע שלא היה דעת אביו מפורש בלויה כי אם לשכם ואיך הלך לבדו בשדה אפילו בלתי שנאת האחין הלא כל הדרכים בחזקת סכנה ובפרט שאביו לא אמר לו ולא צוה לו כי אם הלא אחיך רועים בשכם ואם לא מצאן בשכם מה לו לילך ולבקשם במקומות הסכנה, ואך כל כך היה אהוב וחביב עליו מצוות הבורא עד שנתן נפשו לקיים מצוה אחת וכאשר לא מצאן בשכם הלך לבקשם בשדה מהר להר ומבקעה לבקעה שכן מפורש והנה תעה בשדה כאדם שנאבד לו אבידה הון רב בשדה והוא הולך ומחפש ומבקש אנה ימצא אבידתו. ואפשר שעבור זה שלח הקב"ה מלאכו לפניו להורות לו את הדרך אשר ילך בה כי בראותו חפץ לבו בכלות נפשו באהבה ממש למצוא אחיו לקיים מצות בוראו שלח מלאך לפניו להגיד לו באשר ימצא אותם וכמאמר חז"ל (תנחומא כאן) שזה האיש הוא המלאך גבריאל וכו'. ואפשר עוד יותר יאמר הכתוב כי לכאורה איש אשר מבקש איזה דבר כשבא אחד לקראתו יתחיל הוא תיכף לשאול לו אם לא ראה אותו דבר, וכאן נעשה בהיפוך ששאלו האיש לאמר מה תבקש כי יוסף כאשר לא מצא אחיו בשכם ולא עלה לו לקיים מצוה אחת נחלש לבו בקרבו והיה הולך ח"ו כמשתגע ותועה בשדה בחיפוש אבידתו עד שלא יראה כלל אדם ההולך לפניו ואף אם יראה ישכח מלשואלו עבור חלישות לבו בקרבו באבדן מצותו על כן הוכרח המלאך לשאול אותו מה תבקש.
1