באר מים חיים, בראשית ל״ז:ב׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 37:2
א׳אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. כלומר מה שאירע ליוסף ואחיו שבאו לכלל זה עד שלעבד נמכר יוסף הכל היה לפי שהיו תולדות יעקב וכבר נגזרה גזירה לבוא עליו רוגזו של יוסף כ"ב שנים תחת כ"ב שנים שעזב את אביו ולכן אירע ביניהם מה שאירע, בכדי שיעקב יקבל עונשו שנגזר עליו מן השמים. ועוד ראיה לזה אמר הכתוב הרי יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן וגו' כלומר הנה מעודו היה רועה עם אחיו דייקא שהתנהג עמהם באהבה כאהבת אחים אהובים זה לזה (כמאמר חז"ל (לשון רש"י בפסוק לעיל ל"ב, י"ב) מיד אחי מיד עשו פירוש מיד אחי שאינו נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע וכו') ועתה כאשר נעשה בחור בן שבע עשרה שנה ודאי כבר הופיעה חכמתו עליו והיה ראוי לנהוג עמם ביתר שאת ועוז באהבה עצומה, ואחר כל זה נהפוך הוא אשר ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ותרי תמיהות מתמה הכתוב חוץ ממה שהיה תמיד מתנהג עמם כאח ועכשיו ביותר היה ראוי לו להתנהג באהבת אחים, גם בלא זה הנה יוסף הצדיק ידוע בצדקתו איש חכם וקדוש כזה משומר מכל רע יביא דבה רעה על אנשים צדיקים כמותם שבטי ישורון, ונודע אומרם ז"ל (ילקוט פרשת חוקת תשס"ד) כל מי שמשרת את ישראל צריך לשמור עצמו שלא יטול את שלו מתחת ידיהם, משה אמר (במדבר כ', י') שמעו נא המורים ונאמר לו (שם שם, י"ב) לכן לא תביאו את הקהל הזה, ישעיה אמר (ישעיה ו' ה') ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב מיד ובידו רצפה מאי רצפה רצוץ פה שאמר דלטוריא על בני כו' עד אין הקב"ה רוצה במי שאומר דלטוריא על ישראל וכו' עד כאן. ועוד תמיהה שנית הוא שיעקב קבל דבה רעה על בניו ולא גער ביוסף לאמר מדוע אתה עושה ככה. ואם תאמר שיעקב קיבל דבריו שכוונתו לשם שמים שיוכיחן יעקב, הלא לא מצינו שהוכיח יעקב את בניו על דברי יוסף. ועוד הנה אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ד, י"ג) שיעקב ידע שאחיו שונאין אותו ולא היו נחשדין בעיניו על שפיכת דמים ואם כן מפני מה יהיה חושדן במה שאמר יוסף עליהם, אלא הכל מאת ה' נסבה בכדי שירד יוסף מצרימה ויקבל יעקב עונשו על ביטול כיבוד אב וכל אלה הסיבות היה לבני יעקב הכל לפי שתולדותיו היו ומוכן היה לבוא עליו רוגזו של יוסף וכאמור.
1
ב׳והוא נער את בני בלהה וגו'. אמרו חז"ל (שם שם, ז') שהיה עושה מעשה נערות וכו' כדי שיהא נראה יפה וכו', לכאורה צריך להבין למה תספר התורה בגנותו של צדיק שעשה מעשה נערות והלא אפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב כמאמר חז"ל (פסחים ג'.). ואמנם הנה כתבנו במקום אחר כי לעולם לא יבוא היצר הרע אל האדם להסית לו פתאום לעבור עבירה כי יודע שלא יציית לו תיכף כי הכח והממשלה בשכל האדם להתגבר על תאות לבו לבל יפול ברשת היצר הרע, ועל כן תחילה הוא בא בקלי קלות להסיתו לדברים המותרים לעסוק בהן הרבה ולמלאות תאותו בהן, ואחר כך בלט בלט מן ההיתר יסיתנו תחילה שלא לדקדק כל כך להחמיר באיסורין להקל בנפשו באיזה דבר כמו באכילת דברים הצריכים בדיקה מן התולעים והמולבין וכיוצא, ואחר כך לספק איסור ממש ומשם לודאי איסור כמאמר חז"ל (שבת ק"ה:) שכן דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה והוא הולך ועובד. וזה שבא הכתוב כאן לתרץ קושיא גדולה והוא איך יבוא יוסף הצדיק שהיה דומה ליעקב בחיר האבות לעבור על עבירה החמורה ברכילות ולשון הרע על אחיו, שעונשן חמור וגדול למאוד עד אין שיעור וערך כידוע ומבואר חומר רב עוון זה ברמב"ם ז"ל הלכות דעות (פרק ז') והלכות תשובה (פרק ג' הלכה ו') ולזה אומר והוא נער את בני בלהה לומר כי תחילה נלכד קצת בעצת היצר הרע להיות מסלסל בשערו כדי שיהיה נראה יפה ולהתגדל קצת בזה על שאר אחיו ועל כן ויבא יוסף את דבתם רעה וגו' כי עבירה גוררת עבירה עד שנתמשך מזה להביא את דיבת אחיו רעה אל אביו והכל בכדי שיהיה נכבד מכל בית אביו, (ועיין במה שנבאר למטה כי הוא כיוון לטובה ולא לרעה רק כיון שנתמשך רעה מזה לא היה מחויב זה להיות ביוסף כי לא יאונה לצדיק ואך מפני הסילסול בשערו שהוא קצת תאוה מתאות ההיתר מצא היצר הרע מקום להאחז להסיתו לדבר שיתמשך רעה בזה) ואמנם כי עדיין יקשה על אביו יעקב איך קיבל הדיבה והנך רואה שהסמ"ג מנה בלא תעשה (מצוה י') מן התורה שלא לקבל לשון הרע ורכילות עיין שם. לזה אמר הכתוב,
2