באר מים חיים, בראשית ל״ז:כ״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 37:21
א׳וישמע ראובן ויצילהו מידם וגו'. חז"ל אמרו (בראשית רבה פ"ד, ט"ו) אמר ראובן אני בכור וגדול שבכולם לא יתלה הסרחון אלא בי, ונראה להמתיק דבריהם בחששת ראובן שבמה שהוא בכור יתלה הסרחון בו כי הלא ידוע מה שאמר הכתוב (דברי הימים-א ה', א') ראובן בכור ישראל ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף וגו'. והנה זה המעשה היה ימים רבים אחרי חילול יצועי אביו והראיה שכאן נאמר וישב ראובן אל הבור ואמרו חז"ל (שם שם, י"ט) שחזר לשקו ולתעניתו על מעשה חילול יצוע, ובודאי כבר היה יודע ראובן כי ניטלה הבכורה ממנו וניתנה ליוסף ועל כן היה מקום לחשוד את ראובן שעבור הבכורה הרג את יוסף וזה אומרו אני בכור וגו' לא יתלה הסרחון אלא בי שיאמרו שעבור הבכורה שקטתי ונתתי להורגו ותמצא שאמרו חז"ל (ברכות ז':) מאי ראובן ראו בן, אמרה ראו מה בין בני לבן חמי בני אף על גב דבעל כורחו אשתקיל בכירותא מניה ואפילו הכא לא אקני ביה וכו' בן חמי דמנפשיה זבין בכירותא ואפילו הכא וישטום עשו וכו', הרי שהיה זה חידוש בראובן שלא אקני ביוסף ואם היה נהרג ודאי שהיו חושדין אותו בזה ולכך וישמע ראובן ויצילהו מידם ואכן איך צייתוהו אחיו לשמוע לו והלא בדין דנו לו. לזה אמר הכתוב,
1
ב׳ויאמר לא נכנו נפש. והוא על דרך שאמרה אביגיל לדוד (שמואל-א כ"ה, כ"ו) ועתה אדוני חי ה' וחי נפשך אשר מנעך ה' מבא בדמים והושע ידך לך וגו', כלומר כי הן אמת שנבל חייב מיתה מידך אבל אין זה לכבודך ותפארתך שידך בעצמו תושיע לך ותנקום נקמתך בידך ממש כי הלא ה' יריב את ריבך ויומת בידי שמים כמו שפרשו שם המפרשים, וכן כאן אמר להם ראובן אמת שהוא חייב מיתה אבל כיון שהוא על עסקינו בהוצאת הדיבה ורצון המושל עלינו אין זה דרך הצדיקים לנקום בעצמם את דמם מיד אויביהם ועל כן לא נכנו נפש כלומר שאנחנו בעצמינו לא נהרוג אותו בידינו, וזה אומרו ויצלהו מידם כי על כל פנים הצילו מידם גופא שאל ישלחו את ידם בו אבל על כל פנים מגרם מיתה אי אפשר להשיבו מאתם כי בדין דנוהו בחיוב מיתה וזה טעם אחד שלא יהרגוהו בעצמם שלא יושע ידם לו. ועוד,
2