באר מים חיים, בראשית ל״ז:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 37:3
א׳וישראל אהב את יוסף מכל וגו'. והנה עבר בזה על קבלת חז"ל שאמרו לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים וכו' ובזה היה קצת אחיזה בו להיצר הרע להמשיכו עד לקבל הוצאת הדיבה על בניו.
1
ב׳או כה יאמר כי באמת וישראל אהב וגו' כי בן זקונים הוא לו וגו'. כלומר כי לא מחמת הדיבה אהב ישראל את יוסף מהם רק מחמת שהיה גדול בחכמה יותר מהם והיה זיו איקונין שלו דומה לו, ולזה אפשר שהיה סובר כי לא שייך אל ישנה אדם בנו בין הבנים כי אם בדדמי להו כי יאמרו מאי חזית בו יותר מאתנו אבל זה שכל מה שלמד בבית שם ועבר מסר לו יותר מהם לרוב חכמתו לא שייך קנאה בהם בזה, ובפרט לפי דעת המפרשים ז"ל בהוצאת הדיבה הזו שהוא שהיו עושים מעשיהם בדעות אחרות מדעת אביהם כמו שהאריך בזה הרב בפרשת דרכים (בדרך האתרים) לפרש פלוגתתן אם האבות היה להם דין בני נח או דין ישראל היה להם עיין שם. וכן שארי דברים אשר האריכו בזה. וזה אומרו ויבא את דבתם רעה אל אביהם כלומר דיבה כזה שהוא רעה לאביהם לומר שהם עושים מעשים היפוך מעשה אביהם והוא טרח ויגע ללמד זכות הכל כדעת אביו לומר כי הדין דין עמו בבל ישונה. וזה אומרו כי בן זקונים הוא לו, ומלת לו לכאורה מיותר והיה די באומרו כי בן זקונים הוא כלומר בר חכים (כתרגומו כאן). ואמנם כי יאמר כי בר חכים הוא ליה שהחכים בחכמתו לדבר השייך לו להפך הכל בזכות אביו להסביר כי דעתו דעת אמת ותתן אמת ליעקב. ואמנם כי יעקב אבינו לא על הדבר הזה אהבו מפני שהפך בזכותו, כי אם על ראותו חכמתו שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה ואם חכם בני ישמח לבי גם אני. והאחים דימו כי ח"ו קיבל יעקב הדיבה ואותו אהב מחמת הפכת זכותו להעמיד דוקא סברתו, ואמנם כי מי אמר להאחין שיוסף מביא את דבתם כי ודאי לא היה אחד בבית בעת דבר יוסף עם אביו מהם, ואפילו אם היה לא מצינו שיאמר זאת אחד להם. לזה אומר הכתוב,
2