באר מים חיים, בראשית ל״ז:ל״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 37:32
א׳וישלחו את כתונת הפסים וגו'. שינה הכתוב לקראו בעת הטבילה סתם כתונת ובעת השילוח כתונת הפסים, כי חז"ל אמרו למעלה (שם שם, ט"ז) בפסוק (שם, כ"ג) ויפשיטו את יוסף את כתונתו, זה החלוק. את כתונת הפסים, הוא שהוסיף לו אביו יותר אל אחיו וכו'. וכבר כתבנו למעלה שנתחכמו דוקא להפשיט את כתונת הפסים שיהיה זה סימן מובהק ליעקב שטרף טרף יוסף מפני שבגד זה הוא המיוחד לו ואין דרך לאחר באותו מקום ללובשו, ובזה לא חיישינן לשאלה וכדברי הראנ"ח בתשובה (חלק א' סימן ע"ה) עיין שם. ואכן כי מורא עלה על נפשם כי כאשר יטבלו היטב את כתונת הפסים בדם וזה דבר רך ומנוקה הוא פן לא יוכל יעקב אחר כך להכירו היטב שהוא הכתונת הפסים אשר ליוסף מפני רב הדם שיהיה עליו ולא יאמין אביו כי חיה רעה אכלתהו ויחשוד אותם בהריגתו, או שלא יאמין כלל בהריגה וידרשנו תמיד לדעת מוצאו ופן יתגלה לו ויכלמו מאביהם, ועל כן בחכמה עשו ולקחו שניהם החלוק וכתונת הפסים, והנה החלוק טבלו היטב כולו בדם וגם קרעים עשו בו כשיני החיות כמו שכתב הרמב"ן ז"ל עד שיהיה ניכר היטב שבודאי שלטו בו חיות רעות ואכלו את הגוף הנמצא בו כולו. ואך כי בבגד זה לבד אין זה סימן כי יחוש יעקב לשאלה כאמור ועל כן לקחו בטיבול שני גם כתונת הפסים אך באופן שיהיה נקרא גם אחר הטיבול כתונת פסים שיהיה ניכר כי כתונת פסים הוא שלא טבלוהו כי אם בב' וג' מקומות ושניהם שלחו אל אביהם להעיד אחד על חבירו כי יאמרו כי שניהם ביחד מצאו. וכתונת הפסים יעיד על החלוק כי של יוסף הוא ולא של שאלת אדם אחר ובו יראה רוב הדם ושן בהמות וחיות רעות ויאמר טרף טרף יוסף, ולזה אמר הכתוב ויטבלו את הכתונת הוא החלוק הנזכר בדם בו עשו טיבול היטב היטב בדם כולו עם קרעים משיני החיות כנזכר וישלחו את כתונת הפסים כלומר ששלחו את הכתונת עם כתונת הפסים (והאי את פירוש עם).
1
ב׳ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו, ולא אמרו זה מצאנו כי קאי על שניהם לומר זאת כולו מצאנו שניהם יחד ועל כן הכר נא הכתונת בנך הוא פירוש החלוק שבו היה עיקר סימן ההריגה ברוב הדם וקרעים משיני החיות אם הוא של בנך עבור הסימן כתונת הפסים שעמו כי בלא זה ודאי דחיישינן לשאלה. ועל כן,
2