באר מים חיים, בראשית ל״ז:ל״הBe'er Mayim Chaim, Genesis 37:35
א׳ויקומו כל בניו וכל בנותיו וגו' עד ויבך אותו אביו, צריך לדעת אומרו ויקומו כי מהיכן קמו והיה לו לומר ויבואו כל בניו וגו', ואמנם הנה חז"ל אמרו (מועד קטן כ"ז:) שלושה ימים לבכי וכו' ועוד אמרו (ויקרא רבה י"ט, ה') בפסוק (ויקרא ט", כ"ה) וכי יזוב זוב דמה ימים רבים וכו' רבים שלושה וכו'. ועל כן אחר אומרו ויתאבל על בנו ימים רבים ואבל זה בכי הוא כמו שסיים כאן ויבך אותו וגו' וימים רבים שלושה הם ומעתה אסור לבכות על כן ויקומו כל בניו וגו' כלומר קמו מאבילותן שבודאי התאבלו עמו כדין אחים לאח ויקומו מהארץ לנחמו שיפסוק בכייתו אחרי שלושה ימים.
1
ב׳ועוד ירמוז אומרו כל בניו וכל בנותיו. על דרך אומרם ז"ל (מועד קטן כ"ז:) הבוכה על מתו יותר מדאי, ח"ו על מת אחר הוא בוכה, ועל כן עד כלות השלושה ימים לא קמו בניו ובנותיו לנחמו אדרבה הם בכו עמו אך אחרי עבור הג' ימים של בכי אז קמו כל בניו וגו' כלומר כי ראוי לו לחוס על בניו להתנחם בדברי תנחומין ולהשתתק מהבכי אבל וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה כלומר כי אין אני כשאר בוכה על מת שיגיע לכם ח"ו לא טובה מזה כי אני בוכה על עצמי במה שאמר לי הקב"ה סימן זה מסור בידך אם לא ימות אחד מבניך בחייך תבטח שאינך רואה גיהנם כמאמר חז"ל (רש"י כאן. ועיין תנחומא ויגש ט') וזה אני בוכה כי ח"ו ארד וגו' ועל כן ויבך אותו אביו ולא הניח בכייתו גם אחרי עבור השלושה ימים.
2
ג׳גם יאמר כי ארד אל בני וגו'. על פי המבואר בתשובת מהרי"ו באחד ששלח שליח לצורכו ונהרג השליח בדרך שצריך המשלח לקבל תשובה וכו' עיין שם. ועל זה היה יעקב מתאונן כי ארד אל בני וגו' כי הלא זה עבירה בידי ואני גרמתי לו המיתה, ועל כן אין הבכיה שייך אליכם ואל תאיצו לנחמני.
3
ד׳עוד יאמר כי ארד אל בני וגו'. על פי מה שאמר דוד המלך ע"ה בבכייתו על אבשלום בנו (שמואל-ב י"ט, א') בני בני, ואמרו חז"ל (סוטה י':) כי בז' פעמים בני אסקיה משבעה מדורי גיהנם ובהשמיני אסקיה לחיי עולם הבא. והענין להעלותו מגיהנם על ידי אמירת בני הוא כי על ידי צער הצדיקים ובכייתם בגנוחי גנח וילולי ילל מעלים ניצוצות הקדושה ונשמות ישראל העשוקים בקליפות בעולם הזה או בגיהנם כנודע מסוד עשרה הרוגי מלכות להבאים בסוד ה'. והנה יעקב אבינו אף שידע כי יוסף צדיק גמור היה ולא ירא לביתו משלג שהוא הגיהנם (תנחומא פרשת ראה י"ג), מכל מקום כיון שראה עתה שמת אחד מבניו בחייו והוא ח"ו סימן כי הוא אינו בטוח מעונשי גיהנם ראה שסביביו נשערה מאוד והקב"ה מדקדק עמהם כחוט השערה אשר על כן גם צדיקים גמורים מוכרחים לרדת בעמקי שאול להזדכך ולהתלבן כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ונודע מאמרם ז"ל (ערכין י"ז.) אם יעמוד אברהם ויצחק בדין לא יוכלו לעמוד וכו' אשר על כן ירא יעקב גם לנפש יוסף הצדיק בנו שלא יוכרח ח"ו לירד להתגלגל בשלגי שאול ולהתלבן במדורת בית מוקדיה אשר על כן בכה עליו במר נפשו ועל ידי צער בכייתו יעלהו משם ויסקיה לחיי עלמא, ולזה אמר לבניו כי מה שאני בוכה ומתמרמר הוא כי ארד אל בני אבל שאולה בזה להעלותו משם ולהביאו אל צדיקים שבגן עדן.
4