באר מים חיים, בראשית ד׳:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 4:1
א׳והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין וגו'. רש"י ז"ל פירש כאן והאדם ידע כבר, קודם ענין שלמעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה וכו'. ולכאורה זה סותר למה שאמרו ז"ל (בראשית רבה כ"ב, א') וזה לשונם: והאדם ידע וגו'. זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה (תהלים כ"ה, ו') אמר ר' יהושע בר נחמיה שבם נהגת עם אדם הראשון שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ואילולא שנתתה לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה היאך נזקק להעמיד תולדות וכו', הרי שהתולדות נולדו אחר החטא. ובזוה"ק אמר כמה פעמים בפסוק זה, אשר קין ברא דרוח מסאבא הוה דאיהו חיויא בישא כלומר שנולד אחר שבא הנחש על חוה, וידוע שלימות אדם וחוה קודם שחטאו ואם אז היה נולד קין ודאי לא היה בו בחינת הרעה הגדולה הזאת לקום על אחיו להרגו בערמה.
1
ב׳ואמנם נראה שרש"י ז"ל הוציא דבריו אלו ממה שאמרו חז"ל (סנהדרין ל"ח:) י"ב שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו וכו' עד שביעית נזדווגה לו חוה. שמינית עלו למטה שניים וירדו ארבעה. תשיעית נצטוה שלא לאכול וכו' עד כאן, הרי מפורש שההריון והלידה היה קודם החטא. אבל מה שנראה לי לישב דבריהם עם דברי הזוה"ק האמור כי אמרו (בראשית רבה י"ח, ו') בפסוק והנחש היה ערום אמר רבי יהושע בן קרחה להודיעך מאיזה חטייה קפץ עליהן אותו הרשע מתוך שראה אותן מתעסקים בדרך ארץ נתאוה לה וכו' עד כאן. ובזה נוכל לומר, כי תיכף אחר שעה שביעית כאשר ראה שנזדווגה לו חוה נתאוה לה ופיתה אותה עד שבא עליה וזה אפשר לא היה נחשב לה לחטא כל כך כי גם על אדם אמרו חז"ל (יבמות ס"ג.) מלמד שלא נתקררה דעתו עד שבא על חוה כי לא נאסרה להם גילוי עריות עדיין עד אחר הצווי של עץ הדעת שאמרו חז"ל (סנהדרין נ"ו:) "לאמר", זה גילוי עריות וכן הוא אומר (ירמיה ג', א') לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו'. וזה לא היה עד שעה תשיעית כאמור, ועל כל פנים כבר היתה בה זוהמת הנחש שהטיל בה, ואחר זה נולד קין ותאומתו שעלו שנים וירדו ארבעה שהם אדם וחוה קין ותאומתו כמו שאיתא בתוספות שם. ועל כן גדלה הזוהמא בקין, ועל כן אמר בפרקי דר' אליעזר בא אליה רוכב הנחש ועיברה את קין וגו' ונכונין כל דברי חז"ל, זולת מאמר שהתחלנו במה שכתבו אילולא שנתת לו יום אחד משלך היאך נזקק להעמיד תולדות. ונראה שהעמדת תולדות היה אחר החטא, ונראה שכיוונו בזה על הולדת שת שממנו הושתת העולם והוא ודאי נולד אחר החטא כי נולד אחר ק"ל שנה שפירש אדם מאשתו. כי מקין והבל לא נשאר שום תולדה ולא שייך לאמר בזה זכור רחמיך ה' וחסדיך אם לא נשאר שום תולדה מהם והיו כלא היו. והעיקר הוא שת שממנו נתקיים העולם כמאמר הכתוב (דברי הימים-א א', א') אדם שת אנוש קינן וגו'. ולולא שנתן לו הקב"ה יום אחד משלו והיה מת ביום חטאו לא נולדו תולדות בעולם ועל זה וחסדיך כי מעולם המה וכנאמר, ועל כן קראה כאן בשמה חוה אף שבעת שֶיְדָעָה לא היתה נקראת עדיין חוה. כיון שכבר היה בה זוהמת הנחש אשר לזה נקראת חוה מלשון חיויא כאשר כתבנו למעלה הזכיר גם כאן שם זה שמחמת זוהמת החיויא ותהר ותלד את קין קינא דמסאבותא.
2
ג׳ותאמר קניתי איש את ה' ותוסף ללדת את אחיו את הבל. מלת ותוסף אין לו פירוש לפי פשוטו, והוה ליה למימר ותלד עוד או ותלד בן שני וכדומה ועיין מה שפירש רש"י בזה, ואפשר לומר כי תחילה סברה חוה מכאשר ברא אלהים אדם על הארץ בראו יחיד בעולם כמו כן לא יולד מאתו כי אם זוג אחד ומזוג הזה זוג שני וכן עד עולם ומזה יהיה השתת העולם ועל כן אמרה בלשונה קניתי איש את ה' כלומר כמו שה' ברא אדם יחידי בעולם כן קניתי איש אחד ולזה אמר הכתוב ותוסף ללדת פירוש היא הוסיפה לילד שכאשר ברא ה' האדם שהוא ברא אחד והיא שנים ויותר כי את אחיו את הבל שתאומה יתירה נולד עם הבל וכל זה הוסיפה על בריאת האדם כדבר האמור.
3