באר מים חיים, בראשית ד׳:ו׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 4:6
א׳ויאמר ה' אל קין וגו' עד אם תיטיב שאת. אם תיטיב מעשיך להעלות המנחה כראוי למנחת ה' אז בודאי שאת פירוש אשא את המנחה למעלה למעלה לרצון לפני, או שאת לשון מתנה בדרך (בראשית מ"ג, ל"ד) וישא משאת מאת פניו. כלומר שאני אקבלו במתנה לפני כאילו אתה נותן לי משלך וכאמור. ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ. כי מצוה כזו לכלבא אתמסר ונהנין ממנה כל מיני הקליפות והרע וכמו שכתב האר"י ז"ל בתפילות הפסולות שנעשה מהם מזון לקליפות רחמנא ליצלן וכמו כן במנחה שלא לשם שמים שהוא דורון שאינו ראוי לבוא לפני המלך וחוטפין אותה הקליפות והסטרא אחרא, ולזה אמר ואליך תשוקתו כי זה החטאת שהוא היצר הרע כח הקליפה והרע הוא תמיד משתוקק וחומד לקבל ממך מנחה כזה וכמו כן בכל מעשים טובים שאתה עושה שלא בכיוון נכון לשם שמים נפסלים על ידי זה כי הוא פרנסתו וחיותו ומזונו כידוע. אבל ואתה תמשל בו. כי כח הממשלה והבחירה בידך ואתה תבחר ותקרב את אשר תרצה, ועליך מוטל להרעיבו ולהחלישו, ולהשביע ולחזק ולהגביר כח הטוב והקדושה עליו עד עת קץ שאז הרשעה כולה בעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
1
ב׳או יאמר ואליך תשוקתו. בהקדם לתת לב על פירוש התרגום שלא פירש בזה כי אם ואם תתוב ישתבק לך ולא נודע פירוש הכתוב לפי דבריו, ונראה לומר כי נודע לכל משכיל אשר אין בכל כוחי היצר הרע והרע המסיתים לאדם כי אם כח ה' שהוטבע בו בעת הבריאה אשר ברא ה' שטן לנסות בו ידידיו וכמשל הזונה הנזכר בזוה"ק כי הפליא ה' להתחסד עם אוהביו לברוא להם בריה להסיתם לתור מאחרי ה', וכפי התעצמות האדם לכוף יצרו ולנצחו כן יטול שכרו בבחינת השגת נפשו במדע אלהיו בעולם העליון וכמאמרם ז"ל (אבות ה', כ"ז) לפום צערא אגרא וכמאמר הכתוב (תהלים צ"ב, ט') כי הנה אויביך ה' וכתוב פירושו בשם הבעש"ט לומר שאף באויביך הוא השטן והיצר הרע אין כי אם ה' כלומר כוחו אורו לא זולתו. ולפי שאין בו כי אם כח ה' הנה גם הוא יחפוץ שלא יציית האדם למאמרו ועצתו, אך הוא מוכרח לעשות שלו להסית בכל כוחו אבל כח פנימיותו חפץ שלא ישמע האדם לדבריו, ועל כן כתב האר"י ז"ל שהס"מ יהיה לעתיד מלאך הקדוש כי יוציאו ממנו כח המסית שניתן בו וישאר כולו קודש. ובזה נכון אומרם ז"ל (יומא פ"ו:) גדולה תשובה שזדונות נעשה להם כזכויות כי האדם בעת חטאו בורא מלאך רע על ידי החטא ועולה ומקטרג עליו. וכשעושה תשובה, הנה על ידי החרטה הגמורה בלבב שלם מה שמתחרט על החטא בזה נלקח מהמלאך ההוא כח הרע הנשרש בו ועל ידי הוידוי דברים והקבלה בלב על להבא מקיים בזה מצות עשה של תשובה ווידוי, ונתפס על ידי מצוה הזו כח הקדושה במלאך הזה ונעשה קודש לה' ועולה ונעשה עליו מלאך מליץ אחד ללמד זכות עליו, הרי ממש שזדונות נעשו זכויות שמזדון העבירה נעשה מצוה וקדושה ללמד זכות על האדם הזה. ונחזור לענין אשר גם היצר הרע לא יחפוץ במות המת כי אינו רק כח ה', וכשאדם נתפס בעבירה גם הוא יחפוץ שיעשה האדם תשובה כי פנימית פנימיותו הוא טוב מכח ה', והבן. ולזה אמר ואליך תשוקתו. ותרגומו אם תתוב ישתבק לך. כלומר גם היצר הרע תשוקתו שתעשה תשובה לפני בוראך וכשתעשה כן אז ואתה תמשל בו. כי תעשה ממלאך רע מלאך הטוב ומזדונות זכויות.
2