באר מים חיים, בראשית מ״א:כ״הBe'er Mayim Chaim, Genesis 41:25
א׳ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה. ראיתי לשים לב להבין מה שדקדק יוסף בכל הפרשה כולה להזכיר רק שם אלהים כמו כאן את אשר האלהים עושה ולהלן הרבה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים ועוד הרבה ולכאורה הלא בפתרון החלום היה גם שני השובע שהוא הטובה והברכה המגיע מאת ה' מן השמים ולמה לא הזכיר כלל שם ה', ובודאי פרעה ומצריים לא היו מאותן שמהפכין עליהן מדת הדין למדת הרחמים לומר כי גם אלהים ברכם ולכאורה פלא הוא, גם לדעת אומרו חלום פרעה אחד הוא ולהלן אמר ועל השנות החלום וגו' וזה סותר זה את זה. ואכן הנה נודע מאמר חז"ל (מגילה י"ג:) אמר ריש לקיש אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה שנאמר (הושע ז', א') כרפאי לישראל וכו' עד כאן, מה שאין כן באומות שנאמר בהם (איוב י"ב, כ"ג-כ"ד) משגיא לגוים ויאבדם ויתעם בתוהו לא דרך וגו'. ונמצא היה בזה מקום להפלא על סדר ההנהגה בזה החלום שהראה הקב"ה את פרעה שברא הרפואה קודם למכה להיות מקודם ז' שני שבע בכדי לאסוף ולצבור בר לשני הרעב שלא תכרת הארץ ברעב ואיך דן הקב"ה לפרעה ולמצרים בדיני ישראל לברוא להם הרפואה תחילה.
1
ב׳ואך אם נביט אל אמיתיות הדברים נכונים דרכי אלהינו יתברך כי באמת זה השובע והטוב שהיה במצרים והראה אותו הקדוש ברוך הוא לפרעה בחלומו תחילה, לא היה בכדי להיטיב להם בזה ולבשר לפרעה תחילה בבשורה הטובה כי לא יעשה כן לאומות. רק זה הטובה לא היה כי אם להבחין בו את הרע כאמור בספר יצירה (פרק ו' משנה ב') הטוב מבחין הרע כלומר שהוא מתקף ומחזק (מלשון (ישעיה ל"ב, י"ד) עופל ובוחן) את הרע כי יותר יוכאב ויוכה הרע אם תקדם לו הטוב הגדולה, כמו אדם היוצא מן האור אל החושך יצטער מאוד במחשך מאור עיניו ולא כן אם גם קודם היה במחשך כמו מאן דגני בבית אפל וכנודע ביתרון האור מן החושך וכן להיפך ועל כן הרשעים תחילתן שלוה וסופן יסורים (בראשית רבה ס"ו, ד') כי אם לא יהיה תחילתן שלוה לא יצערו אותם יסוריהם כיון שמעודם יהיה להם כך וכיון דדש דש, מה שאין כן אם יוצאים מן האור אל החושך וכן כאן השובע במצרים לא היה כי אם להבחין בו את הרע ומה שיהיה אחר כך בשבע שני הרעב שיבינו בצער הרעב בצאתם מן השובע.
2
ג׳וגם היה טעם בהקדמת שני הטובה והשובע בכדי שגם בטוב לא יהיו בטוב, כי השובע לא ישביע אותם ולא יהנו ממנה בהיותם יודעים שיהיה להם רעב אחר כך מה שאין כן אם היה השובע אחר כך שהיה השובע להם לנחת ותענוג גדול אחר שכבר עברו ימי הרעה. ודנם הקב"ה מדה כנגד מדה כי ידוע מאמרם ז"ל (בראשית רבה פ"ט, ז') ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה וכו' ולעומת זה פורע להם הקב"ה שאין נותן להם טובה שלימה ואף בשעת הטובה אינם מתפנקים בטובתם כי יודעים שאחריתם רעה ועל כן נתראה זאת קודם לפרעה בכדי שכשיגיעו ימי השובע לא יתברכו בלבבם לומר לשבוע נפשם מכל וכל, כי יצפו לימי הרעה כאמור, ועל כן הראו לו שנבלעו השנים הטובות בהרעות כלומר כי גם בטובות לא יהיו בטוב כי יבלעו ויוכללו בהרעות אשר גם בימיהם לא יתענגו בהטובה מרוב הרעה העתידה לבא עליהם.
3
ד׳ועוד אפשר במה שהיה השובע קודם, להראות גודל חוזק ותוקף הרעב כי כל כך גדול וחזק יהיה עד אשר יושכח כל השובע שהיה ולא נודע כלל ימי הטובה כי נבלעו ונשכחו בגודל הרעה.
4
ה׳ולכל הדברים הנ"ל היוצא מהן הוא כי עיקר החלום שהראה ה' את פרעה לא היה כי אם בשורת הרעב הדין החזק המגיע על ראש הרשעים. והוראת השובע לא היה כי אם להבחין הרע שיוגדל הרע ויתחזק יותר הן בימי הטובה הן בימי הרעה. ונראה שעבור זה קרא פרעה לכל חכמי מצרים והחרטומים ואין פותר אותם לפרעה, כי הם לא הבינו דבר זה שיהיה הטובה להבחין את הרעה וסברו שהטובה הוא לבד בשורה טובה והרעה לבד בשורה רעה ושניהם סותרין זה את זה כי מאחר שהודיעו ברעה שאחר כך הרי הטובה למפרע אינה טוב ואם כן למה בישר אותו בטוב, והבן. ועל כן אין פותר אותם לפרעה שלא היו נכנסין דבריהם באזניו כמאמר חז"ל (שם שם, ו') שאמרו לו שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר וכו' הכל כי הבינו שזה לבד. וזה לבד, ופרעה היה חכם בזה והבין איך יבשרוהו בטובה וברעה כאחד כי בשורת הרעה מקלקל הטובה, ולזה אחר שאמר הכתוב ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי סמך לו ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה כלומר לא כמו שאתה סובר ששני דברים הם הטובה והרעה לא כן כי חלום פרעה אחד הוא ששני הדברים שנראו לך הטובה והרעה אחד הוא כי לא נראה אליך הטובה רק להבחין בה את הרעה כי רק את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה לא נתגלה אליך כי אם מה שאלהים בחינת הדין עושה ולא כיוון כלל לבשורה טובה לך. ולזה גמר אומר,
5