באר מים חיים, בראשית מ״ו:כ״טBe'er Mayim Chaim, Genesis 46:29
א׳ויקרבו ימי ישראל למות וגו'. צריך לדעת כי מנין ידע יעקב שהגיע עתו וכבר עמדו בזה המפרשים וגם למה קראו כאן ישראל. ואמנם הנה נודע דברי הזוה"ק (חלק א', רכ"ד.) בפסוק (בראשית כ"ד, א') ואברהם זקן בא בימים וגו' שבא למעלה עם כל הימים שלו מספר ימי חייו ולא היה נחסר לו אף יום אחד כי מי שאינו מתקן ביום או יומיים התיקון שצריך לתקן בו לפי ערכו הרי היום ההוא חסר מימיו ועתיד ליתן את הדין על זה או לתקנו בגילגולים אחרים הכל כנודע. ואפשר לזה אמר הכתוב (ויקרא כ"ה, כ"ט) ימים תהיה גאולתו כלומר שצריך לראות לגאול את הימים מספר ימי חייו מן הרע אל הטוב ומן ההפסד אל התיקון, ואם לא יגאל באלה ימי חייו אשר הוא חי על האדמה לפתח חטאת רובץ לקבל ממנו פרעון יום ביומו.
1
ב׳ואמנם כי לא כל הימים שוים בערך תיקונם כי יום זה צריך תיקון זה ויום זה צריך תיקון זה שעל כן כל הימים אשר אדם חי על האדמה מתגלגל בסיבות שונות לא ראי זה כראי זה כי הכל מאת ה' נסבה לפי ערך התיקון הצריך לכל יום ועל כן נאמר (תהלים ק"ד, כ"ט) תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון כי לבסוף הימים בעת אשר תתפרד הנשמה מהגוף לעלות למעלה אז היא צריכה לעלות במעלות רבות ונכבדות לפי ערכה עד מעלה הגבוה שבכל בחינה בכדי להשלים נפשו אל אֵל אמת בכל חשיבות המעלה והמדריגה שהשיג בזה העולם. ועוד כיון שהוא מתיחדת ומתפרשת מכל בחינת העולם הזה ממילא תשיג מעלות הנכבדות רבות ויקרות לפי ערך הזדככותה ובחינתה בשמי השמים. ועל כן נמצא במאמרי חז"ל בתנאים ואמוראים שראו אצלם נשמות הצדיקים קודם פטירתם מן העולם והוא עבור מדרגות הנשמה אז שעולה במעלות הגבוהות גם בהיותה בגוף קודם הפטירה ולפי מעלתה מתגלה אליה נשמות צדיקים שהוא כעין בחינת רוח הקודש כמו שמובא בדברי הרב האר"י ז"ל כנודע. אשר על כן בהגיע עת יעקב למות הנה עלה ונתעלה במעלות רבות בבחינות העליונות שבעליונות שבו עד שלא היה חל עליו שם יעקב בשום פנים. כי שם יעקב הוא בבחינת הקימוץ שלו שהוא מספר ב' פעמים אלהים עם עשרה אותיותיהם המורה על הקימוץ והקטנות ועתה נבטל ונתבטל ממנו כל בחינת הקטנות ועלה למדריגה הגבוה שבגבוהים להיות כבחינת אדם הראשון קודם החטא שהיה דר בעליה ובחדר כאחד ועלה למרום בין מלאכי מעלה וירד למטה לארץ והכל בבחינה אחת. וכידוע שיעקב היה בחינת תיקון אדם הראשון ממש בסוד אומרם (בבא מציעא פ"ד.) שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון. ואפשר על כן אמרו חז"ל (תענית ה':) יעקב אבינו לא מת כי כיון שהוא תיקן בנפשו חטא אדם הראשון לגמרי מאין יגיע לו מיתה אלא דורמיטא אחזו ונראה כאילו מת ובאמת עלה חי לגן עדן וכמו שאמרו ז"ל (סוטה י"ג.) בהיותם אצל המערה ורצה עשו לעכב והרגו חושים בן דן ופתחינהו יעקב לעיניה ואחיך וכו'. ועל כן כאשר קרבו הימים האלו וראה גודל המעלה הרמה שהשיג מה שלא השיג עד הנה ידע כי הוא בבחינת תוסף רוחם הנזכר וכבר הגיע עתו לראות באור פני מלך חיים בשמי השמים.
2
ג׳וזה אומרו ויקרבו ימי ישראל למות כלומר ימים שנקרא בהם ישראל לבד לא בחינת יעקב אף מעט דמעט כי אם ישראל בבחינת ישר אל שהוא מדריגה המעולה שבמעלות בסוד (קהלת ז', כ"ט) עשה האלהים את האדם ישר. והוא המורה על גדולתו על מלאכי עליון בבחינת (הושע י"ב, ה') ישר אל מלאך ויוכל לו ואז ידע כי הגיע העת למות כלומר לצאת מן העולם הזה שהיא עלמא דמותא אתקשר ביה וכמאמר חז"ל (ילקוט רמז קנ"ו) ויקרבו ימי ישראל למות אמר לו הקב"ה חייך, נטמן אתה, ואין אתה מת וכו'. ולזה אמרו שם אמר לו הקב"ה היום קובל עליך וכו' פירוש היום קובל עליך לטובה לומר מתי יגיע יום הזה שתעלה במעלות הנכבדות להיות רק ישראל יהיה שמך בבחינת תוסף רוחם כאמור.
3
ד׳ויקרא לבנו ליוסף וגו'. טעם קריאה זו עתה ולא המתין עד עת צוותו את בניו בעת מיתתו לומר לו כדבר הזה ובאמת שנאמר שם להלן ויצו אותם וגו' אני נאסף וגו' קברו אותי אל אבותי וגו', וגם להבין אומרו לבנו ליוסף מה שהיה די לומר ליוסף לבד וכבר ידענו שיוסף בנו הוא. ואמנם הנה חז"ל אמרו (תנחומא פרשה וישב) בפסוק (בראשית ל"ז, ב') אלה תולדות יעקב יוסף וגו' והלא ראובן הוא הבכור וכו' עד אתה מוצא שהיה יוסף דומה לאביו בכל דבר וכו' וכן מבואר בזוה"ק (חלק א', קפ"ב:) כמה פעמים שיעקב ויוסף אחד ממש הם בסוד גוף וברית חשבינן חד וכל עצמו של יעקב לא עבד אצל לבן אלא בשביל יוסף וכו' כמאמר חז"ל (בראשית רבה פ"ד, ה') ונמצאת אתה אומר כי העיקר בבני יעקב הוא יוסף כי אלה תולדות יעקב יוסף הוא ולא אחר כי הוא העיקר וכולם טפלים אליו. אשר על כן יעקב כאשר קרבו ימיו למות וכבר כתבנו שעלה אז במעלות הגבוהות שלו בבחינת ישראל לבד בלי שם יעקב, נתן דעתו לקרוא להמובחר שבבניו למסור לו סדרי חכמה וללמדו איך להיות ממלא מקום אבותיו בחכמה ויראת חטא בכדי שישאר הוא במקום אביו. ואיזה זה יוסף שהיה דומה לו בבחינתו מאז, לו נאה להיות ממלא מקום אבותיו ולהיות במקום אביו במסירת סדרי חכמה קודם מותו. ועל כן ויקרא לבנו ליוסף כי מצינו לשון קריאה לגדולה וגם כאן קרא לגדולה כי כשהבן ממלא מקום אבותיו ויעלה במקומו נקרא גדולה להבן ולאב כמו שאמר משה לאהרן (במדבר רבה י"ט, י"ט) אתה זוכה שכתרך ניתן לבנך מה שאין אני זכאי לכך. ועל כן קרא לבנו המיוחד לו שהוא נקרא בנו ביחוד בין כל הבנים כי אלה תולדות יעקב וגו' ואיזהו ליוסף למסור לו סדרי חכמה שיעלה הוא במקומו. ועל כן אמר לו,
4
ה׳שים נא ידך תחת ירכי וגו'. הנה לפי פשוטו הוא לשם שבועה כפירוש רש"י והשבע אך יתמה למה כפל להלן ואמר לו השבעה לי וגו'. ואמנם כי עתה רוח ה' דיבר בו לכוונה אחרת והוא להעמידו במקומו שיהיה הוא הממלא מקום אבותיו בדומה לו ממש ועל כן שים נא ידך תחת ירכי כי נודע אשר הירכים נקראים עמודא דגופא כי הם העמודים שכל הגוף נשען עליהם והמה בסוד עמוד הימיני ועמוד השמאלי שהיו בבית המקדש שקראם שלמה יכין ובועז. ועל כן כל הגוף נקרא לפעמים על שם הירך והברכים כמו (לקמן נ', כ"ג) גם בני מכיר וגו' ילדו על ברכי יוסף ותרגומו אתילדו ורבי יוסף לפי שהוא המעמיד את הגוף ונעשה כמו כּן ובסיס למו. שים נא ידך פירוש חלקך ורשותך תחת ירכי פירוש תחת עצמי שתהיה אתה במקומי ואז כשתהיה על מקומי ותמלא מקום אבותיך הנה ודאי ועשית עמדי חסד ואמת פירוש חסד של אמת כי זה הוא חלק יעקב בבחינת (מיכה ז', כ') תתן אמת ליעקב. ונמצאת אומר כי עיקר הקריאה היה לגדולה למסור לו סדרי חכמה להיות במקום אבותיו וממילא כשיהיה בשלימות בחינה זו אמר לו שיעשה עמדו חסד של אמת והוא החסד שעושים עם המתים שאינו מצפה לתשלום גמול כפירוש רש"י. ואכן כאן הוא ביותר חסד של אמת כאשר נבאר. שעל כן אמר לו,
5
ו׳אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וגו'. שלכאורה אומרו אל נא תקברני וגו' מיותר כולו והיה די באומרו ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וגו'. ואכן כי יעקב אמר בנפשו כי אפשר ירצה יוסף לקוברו דוקא במצרים בכדי שכאשר יגיע יומו להסתלק מן העולם ישכב עם אבותיו להקבר אצלו כי אותו ודאי לא יוכלו לשאת אחר מותו לארץ ישראל שלא יניחוהו המצריים וירצה להיות עמו אחרי מותו. ואכן כי אם לא היה זה במצרים היה אפשר יעקב אבינו עושה כזה לבנו ומכל שכן שלא היה מבקש מאתו לשאת אותו למקום אחר כיון שזה הוא לרע לו ואך במצרים שידע יעקב שיתהפך עפרה לכינים וגם שלא יעשוהו עבודה זרה (בראשית רבה צ"ו, ה') מאס בקבורת מצרים עד מאוד ולא היה יכול לעשות כזאת אף שתקנת בנו החביב הוא בזה. ולזה אמר לו תחילה אל נא תקברני במצרים שבמצרים לא אוכל להקבר אף שידעתי כי רצונך ותקנתך בכך מכל מקום זה הוא דבר שאי אפשר לעשות אף בשביל חיבתך שתקבר אצלי. ואך אני מבקש עוד מאתך כאשר ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים שממצרים ודאי תשאני אז וקברתני בקבורתם שלא תניח אותי רק להלן מתחום מצרים אלא תשאני עד שם כיון שכבר אין תקנתך בזה אני רוצה לשכב עם אבותי וזה הוא ביותר חסד של אמת, כי לא זה שאינו מצפה לתשלום גמול אף רעה הוא לו זאת שהוא לא ישכב עם אביו יעקב, ואף על פי כן תעשה עמדי חסד הלז. ועל כן אמר לו זאת בעת שצוהו לילך בדרכי אבותיו למלא מקומם ואז כשתהיה כחלק יעקב ועשית עמדי חסד של אמת כי תתן אמת ליעקב.
6