באר מים חיים, בראשית מ״ו:ל״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 46:31
א׳ויאמר השבעה לי וגו'. שתיבת לי לכאורה מיותר ואמנם כי אמר לו השבעה לי פירוש אצלי תחת ירכי דוקא תיכף ולא תדחה מזמן לזמן. ואפילו תיכף אם תרצה לישבע במילה שלך, איני רוצה כי אם השבעה לי דייקא אצלי והכוונה הוא כי כשישבע אצלו אז ישבע על דעת אביו ולא יוכל להתיר שבועתו לעולם מה שאין כן כשישבע בעצמו, שלמחר יתיר שבועתו. וזה היה טעם אברהם שצוה לאליעזר שים נא ידך תחת ירכי והגם שאליעזר ודאי היה נימול כי היה עבד אברהם קנין כספו וכמאמר הכתוב (בראשית י"ז, כ"ג) כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר וגו' ולמה לא צוהו לישבע בירך אליעזר עצמו, והכל כדי שיהיה מושבע על דעת אברהם שלא יוכל להתיר שבועתו כמו מושבע מפני עצמו. ובכל אלה מיושב גם כן כפל הדברים שדקדקנו למעלה במה שאמר לו תחילה שים נא ידך וגו' ואחר כך ויאמר השבעה לי והבן. ואמנם עם מה שכתבנו למעלה יומתק זה יותר כי ידוע (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנ"ח סעיף כ') שגם בנשבע על דעת חבירו אם אינו בשביל הטובה יוכל להתיר שבועתו ואך אם בשביל הטוב נשבע לו ודאי שאינו יכול להתירו בשום פנים ועל כן כאשר קראהו לגדולה ומסר לו להיות במקומו הנה אין לך טובה גדולה מזו, ועל כן אמר לו אחרי זה השבעה לי לי דייקא, אצלי על דעתי ואז לעולם לא תוכל להפר על ידי התרה כיון שבאה על ידי טובה שאין טובה כמוהו.
1