באר מים חיים, בראשית מ״ט:ב׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 49:2
א׳הקבצו ושמעו וגו' ושמעו אל וגו'. אומרו שני פעמים ושמעו יתכוון על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה צ"ח, ב') ביקש לגלות להם את הקץ ונסתלקה הימנו שכינה וכו', ונמצאת אומר שהיו ב' דברים בפיו לומר להם אחד כללי מה ששייך לכולם ביחד והוא עת הקץ ואחד פרטי השייך לכל אחד ואחד וזה אומרו הקבצו ושמעו בני יעקב פירוש שמעו דבר כזה הנאמר בקביצת כולכם כי הוא דבר כללי הנוגע לכולכם ביחד ואחר כך ושמעו סתם אל ישראל אביכם מה שידבר לכל אחד בפרטות. ואך אחר שנסתלקה הימנו שכינה עזב את הראשון ובמה דסיים פתח ואמר בפרטות ראובן וגו'.
1
ב׳גם יתבאר הכתוב בהקדם לדקדק עוד שינוי לשונו מיעקב לישראל הלא דבר הוא, כי הנה נראה בטעם מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ג') לא שיעקר שם יעקב ממקומו כי אם ישראל עיקר ויעקב טפל וכו' מה שאין כן באברהם שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה הוא מפני ששם יעקב לשבחו נאמר ולא כמאמר עשו (בראשית כ"ז, ל"ו) הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וגו' כי אם שם יעקב נקרא על גודל צדקתו מה שבבטן עקב את אחיו, כלומר שבעודם בבטן כבר חלקו ביניהם נחלת שני עולמות ויעקב בחר לו עולם הבא כמאמר חז"ל (תנא דבי אליהו זוטא י"ט), ועולם הבא הוא הנקרא עקב לפי שבא בעקב וסוף כמאמר חז"ל בלשונם (דברים רבה ג', א') ששאלו ישראל אימתי אתה נותן לנו שכר המצוות ואמר מצוות שאתם עושין וכו' עד ושכרו בעקב אני נותן מנין ממה שקרינו בענין והיה עקב וגו', ולזה שיבח הכתוב את יעקב אשר בעודו בבטן עקב את אחיו כלומר שעשה עם אחיו שיהיה הוא בעקב והיום לעשותן ומחר לקבל שכרן וזה יגיד צדקות גדול ביעקב. אחת, במה שמאס בכל מחמדי ותענוגי עולם הזה מהיות לו חלק בהם ונתנם הכל לעשו. והשנית, גודל האמונה והבטחון שבטח בה' אלהיו שלא יקופח בעולם הבא וקיבל עליו את תחילת יסורי הצדיקים בכל עולם הזה בכדי לקבל שלוה ונחת בעולם הבא והכל בכדי לעשות נחת רוח לבוראו, שלזה ברא עולם הזה ועולם הבא שימאס האדם בתפנוקי עולם הזה וישליכם מנגד וישבר ויכניע כוחי תאות מורשי לבבו בכל עולם הזה בכדי שיקבל על זה שכרו בעולם הבא, וזה הוא הנחת רוח לפניו כשישלם שכרו לידידיו להעניקם מזיו ברכותיו ולענג אותם בתענוגי הנאות מראות זיו שכינתו יתברך אשר עין לא ראתה שאי אפשר כלל להשיג אפס קצהו מגודל טעם עריבות חביבות ידידות חשוקת הזה בעוד האדם על פני האדמה בעולם הזה כי אם אלהים זולתך יעשה למחכה לו.
2
ג׳ועל כן עיקר עבודת האדם בזה הוא למען היות נחת רוח לפניו לא זולת, כי אם חפצת האדם בעולם הבא למענו שיהיה לו תענוג שם, הרי הוא קרוב לכל התאוות שלבו נוטה אליהם למענו. ועיקר חפיצת עולם הבא הוא לא למענו כי אם לנחת רוח לפניו במה שנקבל שכרינו שם אשר על כן כאשר בחר לו יעקב זאת בעודו בבטן אמו שלא לחפוץ בשום דבר למענו כי אם למען שמו יתברך מה גדול מאוד חשיבתו בעיניו יתברך. ולזה תיכף בהולדו נאמר (בראשית כ"ה, כ"ו) ויקרא שמו יעקב ואמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') הקב"ה קרא שמו יעקב כי קראו על שם מעלת חשיבתו אשר בעודו בבטן לא רצה בתפנוקי מלכין נופת צוף עולם הזה ומחמדי תענוגיו ובחר לו העקב שכר עולם הבא שהוא רק למען היות נחת רוח לפניו, (כי אם יחפוץ למענו שם בשכרו הרי הוא הנאת עצמו הנקרא עולם הזה ולא עולם הבא. והבן הדברים אשר אומר לך כי שכר עולם הבא נקרא במה שאין האדם מתענג עתה מזה רק שיבוא שכרו לעתיד ועולם הזה נקרא במה שמתענג עתה מזה שלפניו, ועל כן אם אין כוונתו כי אם שיהיה לנחת רוח לפניו במה שנהנה האדם מזיו תענוגיו, ונחת רוח הזה אינו כי אם אחר שנהנה האדם, ונמצא בעת ההנאה מתענג האדם במה שיהיה לנחת רוח לפניו יתברך אחרי הנאתו, וזה נקרא שכר עולם הבא כי תמיד הוא בבחינת עולם הבא שהתענוג יבוא לו, כי בעת התענוג אינו מתענג מתענוגיו רק במה שיהיה לנחת רוח לפניו אחר הנאתו. אבל אם יהנה בעת ההנאה, הרי הוא עולם הזה שנהנה ממה שלפניו, והבן. ועל כן כשקבל יעקב שכר עולם הבא אין כאן אפס קצהו מהנאת עצמו רק מתענוג הבורא, ובאמת שלפי שאנחנו כאן בעולם הזה ביצר הרע אנחנו רוצים הנאתינו אבל בעולם הבא שאין יצר הרע לא נחפוץ כלל הנאתינו כי אם הנאת תענוג מי שאמר והיה העולם).
3
ד׳ועל כן לפי שכאשר נולד הודיע הקב"ה טובו בעולם וקרא שמו יעקב על שם מעלתו הרמה וגודל אמונתו בה', לא נעקר שם יעקב ממקומו כי הוא תהלתו ושבחו, ורק המלאך הוסיף לו שם ישראל על שם גדולת בחינתו בשמי השמים בבחינת לי ראש שעלה עד עולם המחשבה הנקרא ראש שבו המוחין והחיות. ועל כן באונו שרה את אלהים וישר אל מלאך ויוכל לו הכל לגודל מעלת בחינתו. על כן אמר לו שמך יעקב פירוש הנה שמך המיוחד אליך לשבחיך הוא יעקב ותמיד שמך יעקב רק לא יקרא עוד שמך יעקב לבד כי אם ישראל שגם ישראל יהיה שמך על שם גדולתך ועלייתך עד הראש והמוחין. אבל לא שיעקר שם יעקב ממקומו כי תהלתך הוא ואתה צריך להורישו גם לבניך לעשות כמעשיך לבחור בעולם הבא ולמאס בעולם הזה, ולהיות מאמינים בני מאמינים.
4
ה׳והנה נודע למשכיל כי אף שהבריאה היתה עיקרה למאוס בעולם הזה ולבחור בעולם הבא, לא שנהיה חסרים כל חפצי העולם הזה עד שלא יהיה לאיש ישראלי כי אם פת בדוחק לאכול ובלויי סחבות ללבוש על בשרו. כי הרי התורה אמרה כמה פעמים אין מספר (ויקרא כ"ו, ג'-ה') אם בחוקתי תלכו וגו' ונתנה הארץ פריה וגו' והשיג לכם דיש את בציר וגו' ונאמר (דברים י"א, י"ד) ואספת דגנך ותירושך ויצהרך וכמוהו רבות. רק אדרבה אדם מישראל צריך להיות ממולא בכל טוב ויאכל מכל וישתה מכל ואף על פי כן לא יהנה ויתענג משום חפץ עולם הזה כי אם לדבר ה' כאשר כתבנו קצת למעלה בזה במקום אחר וכרבינו הקדוש (כתובות ק"ד.) שזקף קודם מותו עשר אצבעותיו למעלה ואמר גלוי וידוע לפניך וכו' ולא נהניתי מעולם הזה כלום. הגם שבודאי אכל ושתה והוליד בנים מכל מקום הוא לא נהנה מהם בשום פנים ולא עשה הכל כי אם כמי שכפאו שד בעל כורחו מפני צווית הבורא ולא להנאתו כי שיבר והכניע כוחי תאותו עד שהיה אצלו למיאוס ולבזיון גדול מאוד כל דברי עולם הזה. והלא ידוע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב.) בתאות אשה תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' הרי שבתאוה הגדולה שבגדולות אמרו כך מכל שכן בשארי תאוות, כי אכילה הוא נבזה יותר כאשר יזכור האדם מה נעשה מכל המאכלים אחרי צאתם ממנו. ועל כן היו כל חפצי עולם הזה לבזיון ולמתעב נפש בעיניו רק עשאן כמי שכפאו שד לקיים מצות בוראו. ועוד כי אם לא יהיה לישראל חפצי עולם הזה במה ימאס ובמה יבחר ואין שייך למאס כי אם כשיש לו אבל אם לא יהיה לו מה ימאס והאיך יהיה בוחר בטוב ומואס ברע. ואכן האמת הוא כי כל אדם לפי מה שהוא צריך להיות לו מחפצי עולם הזה לפי ערך שורש נשמתו בכדי להעלות כולם מול פני צור עולמים ברוך הוא על ידי כיבוש תאותיו, ובחירתו בה' בכל לבב.
5
ו׳ועל כן הנה יעקב אבינו כשחפץ לברך את בניו ולברכם בכל הבחינות הן בברכת עולם הזה והן ברוחניות כאשר אמר בכל אחד ואחד כי ברכתו כולל הכל, מראש הרוחניות עד ברכת עולם הזה הצריך לכל אחד ואחד, וכאשר סיים איש אשר כברכתו ברך אותם פירוש לכל איש כפי ברכתו המיוחד לו הן ברוחני הן בגשמי ברך אותו כנודע. קרא להם קודם להזהירם ולהבינם ענין ברכותיו ולזה אמר הקבצו ושמעו בני יעקב כי שמיעה לשון הבנה הוא ועל כן הקבצו אל הברכות ואך הבינו כי בני יעקב אתם שבחרתי לי שכרי בעולם הבא ולמאס בכל תאוות עולם הזה, שעל כן אף כשאברך אותכם בברכת פרי הארץ ברכת עולם הזה חס ושלום וחס וחלילה לא תתמשכו אחרי תאותיהם שהוא הראש לכל חולי הנפש והגוף רק אדרבה תזכרו שאתם בני יעקב ונתתם חלק עולם הזה לעשו ולא באלה חלק יעקב כי אם להיות כל הדברים ההם אצליכם לעבוד עמהם עבודת גבוה להעלות כל דבר ודבר לשורשו על ידי כפיית ושבירת התאוה, ואך לא תסברו שאין בברכתי כי אם בחינה זו ברכת עולם הזה, לא כן כי אם ושמעו אל ישראל אביכם פירוש שתבינו אל בחינת ישראל הנמצא בהברכות המורה על בחינת אורות הרוחניות המגיע לכל שבט ושבט בברכות והם אורות המוחין היורדין לכל אחד מאור אין סוף ברוך הוא הנעלם בכל דבר ודבר והוא בחינת ישראל לי ראש שהם המוחין הנכללים בהראש ואת זה שמעו ותבינו ותכינו עצמכם בחיות הקדושה כל אחד לפי ערכו בכדי שתוכלו לקבל אורות הברכה אשר אברך אתכם מאור פני מלך חיים בבחינת ישראל, ישראל סבא כדבר האמור.
6
ז׳או ירצה בביאור הכתוב כי נודע אשר בחינת השמיעה הוא בסוד הבינה ששם בחינת ישראל סבא, וזה אומרו הקבצו ושמעו בני יעקב ועל ידי זה ושמעו אל ישראל אביכם כלומר כי על ידי השמיעה תזכו לשמוע אל ישראל אביכם שיתגלה לכם בחינת אור ישראל סבא ותשמעו אליו. וגם הנה נודע בחינת שמע שהוא שם ע' שהמלכות עולה עד ז' תחתונות דבינה לקבל הארה, ומשם נעשה הכנה לחבר זעיר אנפין בישראל סבא. וזה אומרו ושמעו כשתעשו בחינת שמע לחבר המלכות אל הבינה אז אל ישראל אביכם שתבואו עד בחינת ישראל, ישראל סבא והוא עליית והתחברות זעיר אנפין בישראל סבא כנאמר והבן.
7
