באר מים חיים, בראשית ה׳:ב׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 5:2
א׳ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. צריך להבין אומרו ביום הבראם מה נפקא מינה מזה אם היה ביום הבראם או לא, והנראה על פי מה שכתב בזוה"ק (חלק ג' צ"א:) בפסוק (ויקרא כ"ב, כ"ז) שור או כשב או עז כי יולד וזה לשונו: תא חזי בר נש דאתיליד לא אתמנא עליה רוח דלעילא עד דיתגזר כיון דאתגזר אתער עליה רוחא אתערותא דלעילא. זכי ורבי לעסוק באורייתא, אתער עליה אתערותא יתיר. זכי ועביד פקודי אורייתא, אתער עליה אתערותא יתיר. זכי ואתנסיב, זכי ואוליד בנין ואוליף לון אורחוי דמלכא קדישא, הא כדין ההוא בר נש שלים, שלים בכולא. אבל בהמה דאתיליד בההוא שעתא דאתיליד ההוא חילא דאית לה בסופא אית לה בההוא שעתא דאתיליד ואתמנא עליה. ובגין כך כתיב שור או כשב או עז כי יולד. עגל או טלה או שעיר או גדי לא אתמר אלא שור או כשב או עז ההוא דאית ליה בסופא אית ליה בשעתא דאתיליד וכו' עד כאן, והנה למעלה בקריאת השמות לכל נפש בהמה וחיתו ארץ כתיב (לעיל ב', י"ט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו כלומר שכל השמות קרא לפי ערך הנפש חיה שבכל בהמה וחיה כאשר הביט בחכמתו שורש נפשו במרכבה העליונה של מין הזה כן קרא לו. ואולם זה שייך בבהמה אשר נפשו שוה בו מעת הולדו עד יום מותו וכאמור בזוה"ק הלזה, לו נאה לקרותו בשם שורש נפשו כי לא יחליף ולא ימיר שורש נפשו לעולמים. ולא כן באדם אשר ישונה שורש נפשו מעת הולדו להקרא בשם נפש רוח נשמה חיה או חלילה לאבד שורש נפשו ואיך אפשר לקרותו בשם שורש נפשו, וגם אפילו ביום בריאתו אי אפשר לקרות בשם המיוחד לכל מין האדם כי יש אשר יולד בבחינת הנפש והרוח וכו' וזה בא מצד קדושת האב והאם בעת זיווגם ועל כן אי אפשר לקרוא בשם המיוחד להכלל כל מין האדם כי אם בשם השייך לגוף האדם כי כל הגופות הם שוים. ואך האמת שגם הגופות מזדככות כל אחד יותר מחבירו ועל כן ד' שמות למין האדם. אדם, אנוש, גבר, איש, ואך בחינה הקטנה הוא אדם שהוא על שנלקח עפר מן האדמה כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה ז', ד') אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה ובזה כל האדם שוים המה בעת הולדם לְהִכָנוֹת על שם האדם כי הם עפר מן האדמה ולזה ויקרא את שמם אדם ביום הבראם כלומר ביום בריאת כל אחד ואחד ממין האדם יקרא לו שם אדם על שם האדמה. ולא כן להבא כאשר יטיב מעשיו ויתחיל לזכך גופו מגוש עפר שנברא בו ישתנה שמו לפי מדרגתו, ואכן נודע הדבר אשר הכל נעשה מן העפר וכשיזכה האדם לזכך כוחי גופו עד אשר ישוב לרוחניות ממש וְיֵעָשֶה כבחינת אליהו הנביא שעלה למרום עם גופו וכגוף משה רבינו ע"ה גם אז יקרא לו שם אדם בבחינת (ישעיה י"ד, י"ד) אדמה לעליון. ועל זה נאמר (יחזקאל א', כ"ז) ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה והוא פני אדם הנרשם במרכבה העליונה וגם אל זה רמזה התורה ויקרא את שמם אדם ביום הבראם כי הם נעשו כבריאה חדשה ממש להפך מכח גוף אנוש לְהֵעָשוֹת כמלאך ה' ולחיות בלא מאכל ומשתה כי אם לחזות בנועם ה', ולשם זה נקרא בחינה זו אדמה לעליון כי נדמים למלאכי מעלה והוא ודאי ביום הבראם ממש כי כן היתה כוונת הבריאה שהקב"ה ברא מאין ליש והם יעשו בריה חדשה מיש לאין ובו מתפאר הקב"ה ויזכה ליהנות מזיו דמות כמראה אדם אשר עליו מלמעלה הכל כמדובר.
1