באר מים חיים, בראשית ו׳:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 6:1
א׳ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם. יראה פירושו כי הנה המיישר אורחותיו ומכוון דעותיו לשם ה' ובשעת זיווגו אינו מכוון עצמו להנאתו ולתאותו כי אם לקיים מצות הבורא שצוהו לפרות ולרבות הנה נודע מאמר חז"ל (שבועות י"ח:) כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הוין לו בנים זכרים, ואמרו (נדה ל"א:) בשכר שמשהין עצמן על הבטן זוכין לבנים זכרים ונקרא הוא קדוש ומוליד בנים קדושים ראויים לחכמה והגונים לחסידות ונקראו בנים לה' כי כל עיקר כוונתו בהולדת בניו היה לה' לקיים מצוותיו יתברך. אבל מי שאינו מקדש עצמו בשעת תשמיש ואז נקרא מחלל בריתו, ובנים אשר יולדו להם, לא נקראו בנים לה', כי להם המה, כי לא זרו מתאותם וכל עיקר כוונתם היה למלאות תאותם כסוס כפרד אין הבין שהוא מעשה מגונה מאוד ואינו חפץ להשהות על הבטן כי התאוה דוחקתו למלאותו תיכף כאשר יוכל ואינו זוכה לבנים זכרים, ולזה אמר ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה לשון חולין שחללו בריתן למלאות תאותן כאשר יוכלו ועל כן ובנות יולדו להם שלא זכו לבנים זכרים ורובא דרובא ילדו בנות כדברי חז"ל (בראשית רבה כ"ו, י') ועוד, שהיו להם לעצמם ולא היו בנים לה' לכוון שיהיו להם בנים עוסקים בתורה ובמצוות עובדי ה' רק להם לשמשם ולמלאות תאותם.
1