באר מים חיים, בראשית ו׳:ט״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 6:16
א׳צהר תעשה לתיבה. כבר כתבנו בחיבורנו סידורו של שבת (שורש ד' ענף ב') שזכה נח להמתיק תוקף הדין הקשה שהוא אלהים במילוי ההין, כי בג' מילואים נתמלאים החמשה אותיות אלהים א' ביודין ב' באלפין ג' בההין כנודע, והנה אותן ב' אלהים שבמילוי יודין ואלפין אורן והמתקתן בהם בפנים, כי היוד היא המקור לכל השפעות והברכות וכשנפתח המקור הלז נתמלא כל הבית והבנינים כולם אורה ושמחה ועוד שניתנה בשם ע"ב שורש החסדים וכשנתמלא בה שם אלהים נתמזג תוקף הדין ויתלבן האודם שבחמשה עלי שושנה הרומז לחמשה אותיות אלהים, וגם האלף שהוא אות ראשונה בשם אהי"ה והוא פלא העליון היורד מלמעלה להמתיק את כל הדינים ולהיות קרוי על ידי זה שם אדנ"י שהוא אדון העולם כי האלף של אדנ"י הוא הממתק את האותיות דין שאחריו וכשנתמלא בה שם אלהים גם הוא כוחו יפה, והמתקתו ונופת צופו בתוכו להיות נתמזג בכוחה תוקף הדין, אך הפחד ואימת הדין הוא מבחינת ה' אלהים המתמלא בההי"ן כי שורש הה' הנה הה' ראשונה שבשם הגדול הוי"ה מניה דינין מתערין וה' אחרונה היא בעצמה בחינת אלהים כנודע, ועל כן אין המתקתו עולה כי אם מהמספר, כי מספרו הוא רצה וברצות ה' דרכי בני אדם על ידי הטבת מעשיהם נתרצה הקב"ה לעמו ישראל ונתהפך להם מצרה שהוא מספר הזה לרצה ועונג להיותן מרוצין בריצוי לפני הקב"ה, והרצה הלז נעשה בחינת צהר להיות מצהיר על בני ישראל ברוב גודל אורה כשמש בצהרים.
1
ב׳והנה בימי נח שגברו הדינים בעולם והיתה עת צרה במאוד מאוד כי התגברו תוקף דיני אלהים במילוי ההין הנזכר אשר עולה במספרו צרה ואמנם נח הצדיק בצדקתו המתיק מעליו בחינת אלהים הזה ועל כן אמר הכתוב את האלהים התהלך נח הוסיף ה' בתחילתו מה שהיה די לומר את אלהים התהלך נח לרמז אשר אף האלהים הידוע מדת הדין החזק שהוא במילוי ההי"ן אף על פי כן התהלך נח להמתיקו להחזירו לרצה שיתרצה הקב"ה שלא לאבד עולמו מכל וכל, ולזה אמר לו הקב"ה צהר תעשה לתיבה בישרו הקב"ה שאהני מעשיו ויצא מבחינת צרה לרצה וצהר, ועבור זה צוהו לעשות צהר לרמז שבא לבחינה הזו שהמתיק את הצרה מעליו לבחינת צהר שהקב"ה יצהיר עליו ברוב רחמיו וחסדיו, ועל כן אמרו רז"ל (בראשית רבה ל"ד, ג') ויצא מצרה צדיק (משלי י"ב, י"ג) זה נח, כי יצא מצרה ממש ועשה ממנו צהר כנאמר. והנה נודע אשר כל זה הוא בבחינת הבינה הנרמזת בשם אלהים והוא בחינת הה' ראשונה שבשם הוי"ה והוא המצהיר ומבהיר ומופיע בכל הברכות ועל כן כשחזר נח בסוד העיבור אל הבינה סוד התיבה כנזכר, צוהו המקום לעשות צהר לרמז לעומתה והבן, וגם יאמר צהר תעשה לתיבה מלשון צהרים שמצוה היה עליו לעסוק בה בצהרים כדי שיראו הכל וישאלו למה עושה זאת והוא אומר להם שהקב"ה מביא מבול לעולם אולי יעשו תשובה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ל', ז').
2
ג׳ואל אמה תכלנה מלמעלה. עיין בליקוטי תורה פרשה זו שכתב בזה הלשון: אמה גימטריא מ"ו מילוי ע"ב דהיינו יסוד אבא שהארתו היה מלובשת תוך יסוד אימא וכו' עד כאן, והכל לכוונה הנזכרת, ואך להבין למה רמז התורה רק למילוי ע"ב ולא לשם ע"ב בעצמו, ונראה כי כבר נתבאר שלא היה זה הזיווג על צד השלימות שהוא בחינת ע"ב קס"א רק מבחינת הזיווג הנקרא קן צפור בבחינת קנים תעשה את התיבה כנזכר למעלה ולכן אמר שרק אל אמה שהוא מ"ו מילוי הע"ב לבד תכלנה מלשון כלתה נפשי שהיא כלתה לזיווג אמה מלמעלה מאורות המאירין מלמעלה ולא לזיווג השלם בחינת ע"ב קס"א כי לא היה אז בחינה זאת.
3
ד׳ופתח התיבה בצדה תשים. הנה נודע שהמ"ם רומזת אל הבינה בסוד אומרם (אבות ה', כ"ו) בן ארבעים לבינה והיא הנקראת עין יפה (כי היא נרמזת בשם אהי"ה ומילוי אהי"ה בההי"ן עולה עי"ן כנודע) ונותנת חלק אחד מארבעים ועל כן ניתנה התורה למ"ם יום, כי התורה ממנה נלקחה כי היא נקראת ארון הברית שהתורה מונחת שם ובכדי להוציא התורה משם הוצרך משה רבינו ע"ה להיות שם מ' יום לקבל בכל יום חלק אחד מארבעים עד שניתן לו התורה כולה (ואפשר לרמז זה בדברי רז"ל (שבת קנ"ב.) שאמרו מארבעים ולמעלה משתי מעלי כי בן ארבעים לבינה ושם כל בחינת האורות מכוונים בסוד יין המשומר בענביו והבן) ועל כן המ"ם פתוחה בצדה כי הנה לגודל טוב עין הנמצא שם היתה משפעת ברוב אורה וטובה עד בלתי שיעור, ואך לרוב גודל האור הנפלא המבהיק ומאיר משם אי אפשר לתחתונים לקבלו על נכון ועל כן אנו אומרים ובורא חושך שכתב האר"י ז"ל בכוונותיו בזה הלשון: כי עולם היצירה לפי שהוא רחוק מהמאציל ויכולין אנחנו ליהנות מאורה, נקרא אור, ועל כן אומרים יוצר אור. ועולם הבריאה שקרוב יותר אל המאציל ואורה גדול ואין אנו יכולים לראות וליהנות מאורה נקראת חושך כי מחשיך עיני הראות מלהסתכל בה וזה ובורא חושך וכו', ועבור זה היא נסתמת מכל צד רק פתוחה בצדה בחלק אחד מהמ"ם הלז שהוא חלק אחד מארבעים בכדי שיוכלו באי עולם ליהנות מאורה ולזה אמר כאן ופתח התיבה בצדה תשים, הוא פתח המ"ם פתוחה הרומזת לבינה והוא מוכרח להיות מן הצד וזה האור קיבל נח בתיבה כדבר האמור.
4
ה׳תחתים שנים וגו'. נודע מאמר רז"ל (נדה ל"א.) ג' חדשים הראשונים הולד דר במדור התחתון אמצעים הולד דר במדור האמצעי, אחרונים הולד דר במדור העליון וכו' עד כאן, וידוע מדברי האר"י ז"ל שהוא נצח הוד יסוד חסד גבורה תפארת חכמה בינה דעת שהמה השלושה חדרים שבבינה שזעיר אנפין מונח שם בסוד העיבור ועל כן צוהו לעשות כן בעשיית התיבה תחתים שנים ושלושים וכל הדברים האלו הוא הכל למה שכתבנו למעלה אשר כל הכתובים הללו מורים בסוד העיבור הידוע ליודעים שהוא סוד ירידת נח להתיבה בכדי להתברר שם ולהיתקן שם בתיקון הראוי כאמור.
5